תיאור לחימת החטיבה : פרק 6 מתוך 9

15.10.1973 – נוהל קרב

בתאריך 15 אוקטובר 73, שעה 07:00, התקיימה בחמ”ל החטיבה במחנה טסה קבוצת פקודות אוגדתית ראשונה למבצע “אבירי לב” – מבצע הצליחה.

עיקרי התכנית האוגדתית שהוצגה על-ידי מפקד האוגדה – אלוף (מיל’) אריאל (אריק) שרון הייתה כדלקמן:

  • חטיבת טנקים 600 – ביצוע הטעיה בשעת ה-”ש”–2 ממזרח ל”מיסורי” ולהיות בכוננות להחליף את חטיבה 14 באבטחת הגזרה.
  • חטיבת טנקים 14 – כיבוש הגדה הקרובה (המזרחית) באזור הצליחה, ואבטחת מעבר כוחותינו.
  • חטיבת צנחנים 247 – צליחה על גבי סירות גומי וכיבוש ראש גשר בגדה הרחוקה (המערבית).
  • חטיבת טנקים 421 – צליחה ואבטחת ראש הגשר בגדה הרחוקה (המערבית).

המשימה שהוטלה על החטיבה

  • לכבוש את הגדה הקרובה באזור הצליחה בהתקפת לילה, לפתוח את הצירים “עכביש”, “נחלה” ו”טרטור” למעבר כוחותינו, ולסייע באש לכיבוש הגדה הרחוקה, על-ידי חטיבה 247.
  • להיות בכוננות לצלוח את תעלת סואץ בעקבות חטיבה 421, כאשר חטיבה 600 מחליפה את החטיבה ומאבטחת את המעבר.

סדר כוחות החטיבה:

  • מפקדת החטיבה – 1 טנק.
  • גדוד 79 – 22 טנקים.
  • גדוד 184 – 21 טנקים.
  • גדוד 407 (מחטיבה 600)– 31 טנקים.
  • גדס”ר 87 – 22 טנקים.
  • יחידה 424  (סיירת שקד) – מפג”ד + 2 פלוגות חיר”ם + 1 פלוגת חיר”ם מצוערי בה”ד 1,  בפיקוד רס”ן יצחק (איציק) זמיר.
  • כוח “שמוליק” – מפג”ד + 2 פלוגות חיר”ם (חי”ר מעולה) – פלוגת צנחנים ו’/890 ופלוגת צנחנים ה’/202.
  • גדס”ר ונ”ט חי”ר 582 (מחטיבה 317)– מפג”ד + פלוגת חיר”ם + פלוגת חה”ן + פלוגת תול”ר (הגדוד היה בתנועה לסיני, הוכפף לחטיבה בשעות אחר הצהריים והצטרף אליה בשעות הערב).
  • סה”כ – 97 טנקים.

מהי “החווה הסינית”?

כינוי שהשתרש בקרב הלוחמים בסיני לחווה החקלאית הנמצאת ממזרח למקום החיבור בין תעלת סואץ (דורסואר) לצפון האגם המר הגדול. “מפעל האגמים המרים” תוכנן על-ידי ממשלת מצרים ועל-ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם (ססו”ת), במטרה ליישב פליטים בדווים וחיילים משוחררים במערב חצי האי סיני. התכנית הייתה לספק מים ל-8,400 דונם ולהקים כפרים ומרכזים חקלאיים. את המים לשתייה ולהשקיה העבירו מתעלת המים המתוקים שממערב לתעלת סואץ (אזור החיץ החקלאי), לחווה, במערכת של תעלות פתוחות ובצינורות גדולים שיעברו מתחת לתעלת סואץ (“סיפונים”). בחווה הוקמו שני מבנים גדולים – “בתי המשאבות”

ועשרות בתים חד-קומתיים (אזור הבתים נקרא “אמיר”, במפות הקוד של צה”ל). רוב המשאבות בחווה היו מתוצרת יפן. חיילי צה”ל שהגיעו לחווה לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 סברו, לתומם, כי הכיתוב על ארגזי האריזות היה סיני וכינו את המקום “החווה הסינית”.

“החווה הסינית” משתרעת מאזור ציר “שיק” בצפון ועד אזור “יחפן” בדרום. מכביש התעלה – ציר “לכסיקון” במערב, ועד צומת “עכביש”–”טרטור” בצפון מזרח, ואזור “גרפיט”– “יחפן” בדרום מזרח. צורתה הייתה כעין משולש (הפוך) שבסיסו בצפון וקודקודו בדרום. אורך הבסיס היה כ-6 ק”מ ואורכה של הצלע המערבית (לאורך ציר “לכסיקון”) היה כ-15 ק”מ. לפיכך, שטחה הכולל היה כ-50 קמ”ר. שטח זה היה מחורץ בעשרות תעלות השקייה ראשיות ומשניות שאורכן הכולל היה כ-140 ק”מ

סקירת מודיעין

קרקע

1. אזור הלחימה של החטיבה נחלק לארבעה אזורי משנה עיקריים:

“החווה הסינית”:
האזור כולל בתוכו את בתי החווה (“אמיר”), בתי המשאבות ומבנים נוספים (שממערב ל”אמיר”) וכל מערכת תעלות ההשקיה של “החווה הסינית”. האזור נתחם כלהלן:

  • בצפון – בתעלת המים הראשית המוליכה מים ממצרים ל”חווה הסינית” (ציר “שיק” והמשכו מזרחה).
  • במזרח – בקו תעלות המים המזרחי שבין צומת “עכביש”–”טרטור” בצפון מזרח, ואזור “גרפיט”–”יחפן” בדרום מזרח.
  • בדרום – באזור “גרפיט”–”יחפן”.
  • במערב – בכביש תעלת סואץ–ציר “לכסיקון”.

השטח החולי אופיין בקשיי עבירות לרכב משוריין כתוצאה מריבוי תעלות ההשקיה העמוקות שהיו חפורות שתי וערב. האורך הכולל של תעלות ההשקיה היה כ-140 ק”מ. בצידי התעלות הוערם העפר החפור ויצר כעין סוללה, דבר שהגביר את בעיית העבירות. מרחב התעלות היה בלתי עביר לכוחות שריון, למעט מספר מעברים הכרחיים שהוכשרו לפני המלחמה לצורכי פעילות הביטחון השוטף של צה”ל

אזור מעוזי “מצמד”:

שטח שבחלקו הגדול היה ביצתי וטובעני, ונתחם כלהלן:

  • בצפון – בציר “טרטור”.
  • במזרח – בכביש תעלת סואץ–ציר “לכסיקון”.
  • בדרום – בחוף הצפוני של האגם המר הגדול.
  • במערב – בתעלת סואץ.
  • השטח אופיין בקשיי עבירות לרכב משוריין כתוצאה מריבוי שטחים ביצתיים וטובעניים רווי מים (טנקים שנעו באזור במלחמת ההתשה שקעו עד הצריח, וצריך היה לחלצם בעזרת 4-6 טנקים שנאלצו למשותם מהביצה).
  • לאורך חוף האגם המר הגדול הונחו שדות מוקשים צה”ליים במהלך מלחמת ההתשה, שמנעו תנועה על חוף האגם המר הגדול לכוון “מצמד”.

מרחב התעלה:

שטח חולי שבמרחבו מספר שטחים ביצתיים וטובעניים. השטח נתחם כלהלן:

  • בצפון – בציר “שיק”.
  • במזרח – בכביש תעלת סואץ–ציר “לכסיקון”.
  • בדרום – בציר “טרטור”.
  • במערב – בתעלת סואץ.

השטח עביר לתנועת רכב משוריין, פרט לאזורים הביצתיים והטובעניים, הגדולים יחסית, המופיעים במפות בדיוק רב מאוד.

האזור החולי:

השטח שמצפון לציר “שיק” ו”אמיר” ועד לאזור טוסון–ציר “אושה”. השטח עביר לתנועת רכב משוריין, פרט לאזורים הביצתיים והטובעניים המופיעים במפות, בעיקר מצפון לציר “אושה”.

2. צירים בגזרה:

אל הגזרה הובילו שני צירים, והיה שם ציר רוחב אחד:

  • ציר “עכביש” – כביש סוג א’ שהוביל מטסה והתחבר אל כביש תעלת סואץ – ציר “לכסיקון” באזור צפון-מזרח האגם המר הגדול–מעוז “לקקן”.
  • ציר “טרטור” – דרך עפר שיצאה מציר “פוטון” (כביש החת”ם), חצתה את כביש תעלת סואץ – ציר “לכסיקון” ומשם המשיך כביש סוג ב’ עד מעוז “מצמד”. הייתה דרך חיבור קצרה המחברת את ציר “טרטור” עם ציר “עכביש” ב”עכביש” 52.
  • ציר “נחלה” – כביש סוג ב’ שהוביל מכביש תעלת סואץ – ציר “לכסיקון” (258.5), במקביל לציר “טרטור” ומדרום לו, עד מעוז “מצמד”.
  • כביש תעלת סואץ – ציר “לכסיקון” – כביש סוג א’ שעבר במרחק של כ-3 ק”מ מזרחית לתעלת סואץ ובמקביל לה.

3. גשרים מצריים

היו ידיעות על גשר רק”ם מצרי בק”מ 88.7 של תעלת סואץ – כ-2 ק”מ מדרום לטוסון (בדיעבד – ידיעה שגויה)

אויב

היערכות האויב – 15 באוקטובר 1973

תמונת מצב היערכות האויב בגדה המזרחית של תעלת סואץ שהייתה ידועה לכוחותינו בתאריך 15 אוקטובר 1973 הייתה כדלקמן:

ארמיה 2

כללה בראש הגשר בגדה המזרחית 3 דיביזיות חי”ר מוגברות (18, 2 ו-16), דיביזיה 21 משוריינת, ועוד 3 גדודי קומנדו.
בגדה המערבית נותרה דיביזיה ממוכנת 23 – הידיעות ציינו שהדיביזיה מרוכזת במרחב הלחימה של דיביזיה 2 חי”ר, אולם, בפועל, דיביזיה 23 ממוכנת נותרה בגדה המערבית.

  • חטיבה 135 חי”ר מוגברת בכוחות קומנדו – הייתה ערוכה בצפון הגזרה הצפונית של תעלת סואץ – הפיתחה הצפונית של תעלת סואץ – פורט סעיד – פורט פואד.
  • דיביזיה 18 חי”ר מתוגברת בחטיבה 15 שריון עצמאית מוקטנת – הייתה ערוכה במרחב קנטרה.
  • דיביזיה 2 חי”ר מתוגברת בחטיבה 24 שריון מדיביזיה 23 הממוכנת – הייתה ערוכה במרחב גשר פירדאן.
  • דיביזיה 16 חי”ר – הייתה ערוכה במרחב שבין כביש טסה – אסמעיליה – ציר “טליסמן” לאזור “החווה הסינית”.
  • דיביזיה 23 משוריינת ומוקטנת – הייתה ערוכה במרחב דיביזיה 2 חי”ר באזור גשר פירדאן (בפועל, הדיביזיה, פחות חטיבה 24 שריון, נותרה ערוכה בגדה המערבית).
  • דיביזיה 21 משוריינת מוקטנת (פגועה) – הייתה ערוכה במרחב דיביזיה 16 חי”ר. כוחות דיביזיית שריון 21 התמקמו בעורף המערך של דיביזיה 16 חי”ר והמידע שהיה מצוי בידינו דיבר על כך שחטיבות הטנקים היו כפופות לדיביזיה 16 חי”ר (ראה להלן קטע מתמליל סקירת המודיעין בקבוצת הפקודות החטיבתית).

ארמיה 3

כללה בראש הגשר בגדה המזרחית 2 דיביזיות חי”ר (7 ו-19). דיביזיה משוריינת 4 ודיביזיה ממוכנת 6 נותרו בגדה המערבית:

  • דיביזיה 7 חי”ר מתוגברת בחטיבה 130 נחתים (2 גדודים פגועים) ובחטיבה 25 שריון העצמאית – הייתה ערוכה במרחב של דרום האגם המר הגדול – בין כברית וכביש הג’ידי – ציר “פוררת”.
  • דיביזיה 19 חי”ר מתוגברת בחטיבה 22 שריון מדיביזיה 6 ממוכנת – הייתה ערוכה במרחב של הקטע הדרומי של תעלת סואץ – בין דרום האגם המר הגדול לפיתחה הדרומי של תעלת סואץ.
  • חטיבה 1 ממוכנת מדיביזיה 6 ממוכנת וחטיבה 3 שריון מדיביזיה 4 משוריינת היו ערוכות במרחב דיביזיה 19.
  • גדה מערבית – דיביזיה 4 משוריינת, פחות חטיבה 3 שריון ודיביזיה 6 ממוכנת, פחות שתי חטיבות (22 ו-1) נותרו בגדה המערבית של תעלת סואץ. [1]

בעומק החזית, בואך קהיר, חנו כוחות צבא נוספים (צנחנים, קומנדו, שריון וכד’), שלא היו קשורים ישירות לזירת הלחימה, רובם, כעתודה אסטרטגית של המפקדה הכללי – המטה הכללי.

╬╬╬╬╬╬

באשר לאויב בעין – דהיינו כוחות האויב שבהם חטיבה 14 הייתה אמורים להיתקל -

  • דיביזיה חי”ר 16 (שתי חטיבות חי”ר, חטיבה אחת ממוכנת וגדוד טנקים דיביזיוני) שגזרת האחריות שלה השתרעה מאזור ציר “טליסמן” (כביש טסה – אסמעיליה) בצפון ועד ציר “טרטור” בדרום. בקבוצת הפקודות החטיבתית, שניתנה ב-15 באוקטובר 1973, בשעה 11:00, ציין קצין המודיעין החטיבתי: “כעיקרון, לא יודעים פירוט מרבי של האויב וזאת בעיה. [הפסקה בהקלטה] … “חמוטל” – “מכשיר” חטיבת חי”ר, באזור “מיסורי” חטיבת חי”ר, באזור “אמיר” חטיבת חי”ר, חפורים וערוכים בתוך שוחות אישיות, לאו דווקא תעלות, וסביר מאוד להניח עם מיקוש בחזית.“. [2]
  • דיביזיה 21 משוריינת (-) ששתי חטיבות הטנקים שלה – חטיבה 1 שריון וחטיבה 14 שריון (שפעלה מיום הלחימה השני ת”פ דיביזיה 16) ספגו אבידות כבדות בעת המתקפה שלהן ב-14 באוקטובר 1973. חטיבה 18 הממוכנת, שחצתה את תעלת סואץ מזרחה רק בערב ה-14 באוקטובר, הייתה שלמה. כוחות דיביזיית 21 שריון התמקמו במרחב ראש הגשר של דיביזייה 16 חי”ר, ככוח עיקרי להתקפות נגד.
    בקבוצת הפקודות החטיבתית פירט הקמ”ן: “.. בעקבות מה שהיה אתמול שבירת ההתקפה, נעשה ציוות כוחות מחדש בדיוויזיה 21, כאשר חטיבה 14 הועמדה על בערך 70 טנקים ונכנסה למערך הגנה טנקים עם דיביזיית החי”ר הזאת [מצביע, כנראה, על המפה]. חטיבה 1 הוכנסה למערך הגנה גם כן עם 70 טנקים ת”פ הדיביזיה הזאת. בתוך המתחמים כמגנני נ”ט.“. [3]

הערכות האויב בעין, כפי שנודעה מפענוח תצלומי האוויר והסקירות המודיעיניות, הייתה כולה מאזור “אמיר” וצפונה, כאשר באזור שמצפון לציר “שיק”, ריכוז מנהלתי וארטילרי, בעוד שהטנקים היו פרוסים באזור שבין “מיסורי” לבין ציר “טליסמן” ואזור טוסון.
אזור צומת “טרטור” – “לכסיקון” הופיע במפות הפענוח כאזור ריק מאויב![4] היו ידיעות כי מפקדת דיביזיה 16 חי”ר ממוקמת במעוז “מצמד” ב’ (בדיעבד – ידיעה שגויה).

היערכות האויב בפועל

תוך כדי הלחימה, כתוצאה מהצטברות מידע שוטף, הוברר לכוחות החטיבה כי היערכות האויב הייתה שונה, באופן משמעותי, מהמידע הכללי שהיה בידינו. מידע זה הצטבר, בהדרגה, משך ליל הלחימה, כתוצאה מדיווחי מפקדים ומדיווחי מודיעין שוטפים על פעילות ותנועות האויב המצרי בגזרת הלחימה של החטיבה.

אולם, למעשה, תמונת ההיערכות המלאה והאמיתית, התבהרה רק לאחר המלחמה! עיקר אי ההלימה באשר לידיעות המודיעיניות בנושא היערכות האויב היו בקשר לחטיבה 16 חי”ר – כנגדה לחמה חטיבה 14. התמונה המלאה נוצרה מהצטברות מידע שמקורו בלחימה גופא, בסיורי מפקדים באזור הלחימה מיד לאחר המלחמה והתרשמות אישית משדות הקרב, מסמכי שלל שנפלו בידי כוחותינו, תורגמו ופוענחו וממחקרים היסטוריים של חוקרים ישראלים ומצריים, כולל מאמרים וספרים שפורסמו במהלך השנים.

כוחות דיביזיה 16 חי”ר היו ערוכים באזור “מיסורי” כדלקמן:

  • חטיבה 112 חי”ר – הייתה ערוכה באזור “חמוטל”.
  • חטיבה 3 ממוכנת – הייתה ערוכה באזור “מכשיר” – “טלויזיה”.
  • חטיבה 16 חי”ר – הייתה ערוכה בצפון “החווה הסינית”.
  • גדוד הטנקים הדיביזיוני של דיביזיה 16 היה ערוך, במרחב “טלויזיה” – “אמיר” ככוח התקפות נגד לעבר מרחב חטיבה 3 ממוכנת.
  • מפקדת דיביזיה 16 חי”ר התמקמה באזור “מיסורי” – “סגול” 215 (א-טליה).

חטיבה 16 חי”ר המצרית הייתה ערוכה באגף הדרומי של ראש הגשר הדיביזיוני של דיביזיה 16 חי”ר במרחב צפון “החווה הסינית” עם שני גדודים לפנים וגדוד מאחור כדלקמן:

  • גדוד 18 חי”ר מוגבר בנשק נ”ט (תותחי נ”ט, תול”רים, טילי “סאגר” ומרנ”טים) ובפלוגת טנקים מגדוד הטנקים החטיבתי היה ערוך באגף הימני של החטיבה, באזור צומת “טרטור” – “לכסיקון” – “טרטור” 43.
  • גדוד 16 חי”ר מוגבר בנשק נ”ט (תותחי נ”ט, תול”רים, טילי “סאגר” ומרנ”טים) וכפלוגת טנקים מגדוד הטנקים החטיבתי היה ערוך באגף השמאלי של החטיבה, באזור “טרטור” 42.
  • גדוד 17 חי”ר היה ערוך בדרג החטיבתי השני ובעורפם, ממזרח ל”אמיר”.
  • גדוד הטנקים החטיבתי פוצל, על-פי תורת הלחימה, בתוך המערכים ולפחות 2 פלוגות טנקים הוכפפו לגדודים 18 ו-16 חי”ר. יתרת הגדוד נותרה, בקירבת מערכי גדוד 17, כעתודה חטיבתית.

גדודי החי”ר ונשק הנ”ט היו ערוכים במערכים חפורים וממוקשים בחזיתם ובאגפיהם. חלק ניכר מהטנקים היו בעמדות אש חפורות ומוסוות. [5]

תקן גדוד טנקים חטיבתי, בחטיבות החי”ר, היה 31 טנקים (3 פלוגות X 10 טנקים + טנק מג”ד). תורת הלחימה המצרית דגלה בהקצאת פלוגת טנקים לכל גדוד חי”ר קדמי והשארת הפלוגה השלישית כעתודה חטיבתית. לפיכך, יש להניח שבגדודי החי”ר היו כ-7 – 10 טנקים, בכל גדוד, באם ניקח בחשבון שחיקה, כתוצאה מלחימה בימים הקודמים וחוסר בטנקים להשלמת התקנים.

תקן גדוד חי”ר מצרי היה 27 מרנ”טים (מטול רקטות נגד טנקים) מסוג RPG-7. בהתבסס על תורת הלחימה המצרית, על מחקרים ועל ספרות מיקצועית, יש להניח כי הגדודים 16 ו-18 תוגברו בצוותי מרנ”טים נוספים מראש בציוות הקרבי.
תורת הלחימה ופקודת המבצע המצרית ל”מבצע בדר” הורתה על תיגבור חטיבות החי”ר וגדודי החי”ר ביחידות טילי נ”ט סאגר. יש להניח, כי כל אחד מגדודי החי”ר 16, 17 ו-18, תוגבר בלפחות מחלקת סאגר בת 4 צוותים.

בנוסף, בכל גדוד חי”ר הייתה גם פלוגת נ”ט ובה 10תול”רים (תותחים ללא רתע) מדגם B-10 או B-11.

במרחב החטיבתי הייתה מוצבת סוללה של 6 תותחים דו תכליתיים (נ”ט וארטילריה) 85 מ”מ. ברמת הדיביזיה היה כוח נ”ט נוסף בן 3 סוללות (18 תותחים) תותחים דו תכליתיים 100 מ”מ. [6]

חמאד ג’מאל, המערכה המלחמתית בחזית המצרית, עמודים 309 – 310.היערכות האויב הייתה, בעיקר, באזור צומת “טרטור” – “לכסיקון” ומזרחה, אך האויב אף היה ערוך ממערב לציר “לכסיקון”. מ”פ א’/גדס”ר 87 – סרן אסף אביזוהר “סיפר שבאותו לילה, כאשר נעו על “טרטור”, [מערבה מצומת "טרטור" – "לכסיקון" – א.ר.] ירו עליהם המצרים מאותו איזור. לאחר שהחלים מפציעתו וחזר לשרת באיזור הבחין שאלה היו תותחי נ”ט (נגד טנקים) מצריים מצויידים באמצעי ראיית לילה. אמנם תותחיהם היו מכוונים כלפי דרום.“. [8] יחידה 424 (סיירת “שקד”) נעה על ציר “נחלה”, מערבה. כאשר הכוח הגיע כ-1 ק”מ מערבה מצומת “לכסיקון” – “נחלה”, בשעה 21:52, נפתחה אש כבדה על הכוח. הזחל”ם המוביל של מ”פ ד – סרן אלי שגיא נפגע והיו בו 9 חללים. [9]

כוחות דיביזיה 21 משוריינת היו ערוכים כדלקמן:

  • חטיבה 1 שריון – 66 טנקים – נערכה באזור מחטת ת’לת’ה – תחנת רכבת לשעבר שהייתה ממוקמת על מסילת הברזל (המפורקת) כ- 1,750 מטר מדרום-מערב לצומת הצירים “לכסיקון” – “טליסמן” –כעתודה גזרתית עיקרית, בכוננות להתקפות נגד.
  • חטיבת 14 שריון – 39 טנקים – באזור שממערב ל”חמוטל” – “אדום” 6725 (אבו וקפה) – כדי לתגבר את הגנת החטיבה הצפונית של דיביזיה 16 – חטיבה 112 חי”ר.
  • חטיבה 18 ממוכנת – ובה גדוד של 31 טנקים – הוצבה תחת פיקוד דיביזיה 16 ונערכה באזור שממזרח לטוסון, ממערב לציר “לכסיקון” – בין ציר “אושה” לציר “חיים”. גדוד הטנקים החטיבתי רוכז בדרום “מיסורי”, באזור “סגול” 105. החטיבה הייתה בכוננות לבצע התקפת נגד כדי להגן על האגף הדרומי של דיביזיה 16 חי”ר – באזור חטיבה 16 חי”ר.

מפקדת דיביזיה 21 המשוריינת הייתה ממוקמת באזור ה”סגולים” 230 – 230א’, מצפון לחטיבה 18 ממוכנת, ממערב לציר “לכסיקון”, בין הצירים “חישול” ו”חיים”. [10]

השיקולים העקריים לקביעת התוכנית החטיבתית

  • הגעה לאזור “הבטן הרכה” של המערך– בסיור שבוצע ע”י גדס”ר 87 בתאריך 9 באוקטובר 73 הוברר כי המרחב שממזרח לאגם המר הגדול, בין מעוז “לקקן” ומעוז “בוצר”, אינו תפוס על-ידי האויב. נתוני האויב העדכניים אימתו מצב זה. לפיכך, החליט המח”ט שיגלוש עם כוחות החטיבה  דרך המרחב הריק מאויב מאזור “כספי” 56 לעבר “לכסיקון” 263 ומשם החטיבה תפרוץ צפונה.
  • תקיפה מאגף האויב ועורפו– מערך האויב היה בנוי, בעיקר, להגנה כלפי מזרח. יש לשאוף לתקוף את האויב בכוונים כלליים מדרום לצפון (מהאגף) וממערב למזרח (מהעורף).
  • חדירה מירבית, תוך ניצול גורם ההפתעה– מאחר ולא היה פירוט של היערכות האויב ובהנחה שכוון תקיפת החטיבה יהיה מהאגף ומהעורף ומכיוון שאזור “החווה הסינית” היה מחורץ בתעלות השקיה שהיוו מכשול נ”ט, יש לנוע במהירות, בשדרה חטיבתית, על ציר “לכסיקון”, להתפצל לצירים העיקריים בליבה של “החווה הסינית” ולפרוס את הכוחות הקדמיים של החטיבה רק לאחר חציית ציר “שיק” והגעה לשטח הפתוח יחסית, תוך  שאיפה לחדירה מרבית אל לב ליבו של מערך האויב המצרי שמצפון ל”חווה הסינית”.
  • ניצול גדס”ר 87 להובלה וניווט– מאחר וגדס”ר 87 ביצע כבר את הסיור ב-9 אוקטובר והכיר את השטח הוא נקבע כגדוד המוביל. לגדס”ר היו גם לוחמי סיור ולפיכך הוא גם נקבע כמי שישתלט/יכבוש את מעוז “מצמד”. (כזכור, מחד גיסא , גורל לוחמי המעוז לא היה ידוע לכוחותינו ומאידך גיסא, הידיעות היו שמפקדת דיביזיה 16 המצרית ממוקמת במעוז “מצמד”).
  • נסיון לתפיסת גשר מצרי על-גבי תעלת סואץ וניצולו לצליחה– כאמור, היו ידיעות על הימצאות גשר רק”ם מצרי בק”מ 88.7 של תעלת סואץ – כ-2 ק”מ מדרום לטוסון – רצוי לנסות להשתלט על הגשר ולצלוח דרכו.
  • כיבוש בשני גלים– סד”כ החטיבה היה בנוי על 4 גדודי טנקים ו-3 גדודי חיר”ם. גדודי החיר”ם התניידו על-גבי זחל”מים שיכולת התנועה והעבירות שלהם נחותה מאד לעומת הטנקים. לפיכך התכנית החטיבתית התבססה על כיבוש בשני גלים:
    • גל ראשון של טנקים שיפרוץ ויצור את ההלם.
    • גל שני של חיר”ם על-גבי זחל”מים שיטהר בעקבות פריצת הטנקים.

(ראוי לזכור שבגדס”ר, שהיה הגדוד המוביל, היה גם גורם של לוחמי סיור על גבי נגמ”שים).

התוכנית

הכוונה

חטיבה 14:

  • תכבוש את הגדה הקרובה באזור הצליחה בהתקפת לילה, תפתח את הצירים “עכביש”, “נחלה” ו”טרטור” ותסייע באש לכבוש את הגדה הרחוקה (המערבית) על-ידי חטיבת חיר”ם 247.
  • תהיה בכוננות לצלוח את התעלה בעקבות חטיבה 421, לאחר החלפה על-ידי חטיבה 600.

השיטה

  • כללי
    • התקפת לילה בסיוע ארטילרי כאשר:
      • חטיבה 600 תבצע הטעיה באזור “טלויזיה” החל ב-”ש”-2.
      • תנועה בציר אוגף והגעה לאגף ועורף היעד, בחסות החשיכה.
      • פריצה לתוך המערך ופעילות בו זמנית של כוחות המשנה בגזרותיהם.
      • תקיפה ב-2 גלים:
        • טנקים.
        • חיר”ם.
    • שלבים:
      • שלב א’ – התארגנות ותנועה משטח ריכוז לשטח כינוס.
      • שלב ב’ – תנועה מכינוס לעבר היעד.
      • שלב ג’ – תקיפה.
      • שלב ד’ – התארגנות והתבססות, תוך כוננות לצליחה.
    • שעת “ש” – 151800 (יציאה מכינוס ב”כספי” 56)
  • כוחות ומשימות:
    • גדס”ר 87
      ניווט, הובלת החטיבה, כיבוש מעוזי “מצמד” והגדה המזרחית בגזרתו (ציר “שיק” – ציר “נחלה”) וסיוע לחטיבת חיר”ם 247 בכיבוש הגדה הרחוקה.
    • גדוד 79
      כיבוש הגדה המזרחית בגזרתו (תעלת סואץ – ציר “לכסיקון”) עד ציר “אושה” ואבטחה כלפי צפון, תוך נסיון לתפוס את הגשר בק”מ 88.7.
    • גדוד 184
      כיבוש  הגדה המזרחית בגזרתו (ממזרח לציר “לכסיקון”) ואבטחה באיזור “סגול” 105 ו”סגול” 167 כלפי צפון-מזרח.
    • גדוד 407 (פחות פלוגת טנקים)
      פתיחת ציר “עכביש” וציר “טרטור” מהעורף.
    • יחידה 424 (ועוד 5 טנקים בפיקוד מ”פ ג’/407)
      טיהור הגדה הקרובה, אחרי גדס”ר 87, בגזרתו (ציר “שיק” – ציר “נחלה”).
    • כוח שמוליק (ועוד 4 טנקים בפיקוד סמ”פ ג’/407)
      טיהור ציר “טרטור”, אחרי גדוד 407, ואזור המבנים של “החווה הסינית”.
    • גדס”ר ונ”ט 582/317
      (הוכפף לחטיבה בשעות אחר הצהריים והצטרף אליה בשעות הלילה).
      המשימה שהוטלה עליו הייתה לנוע בעקבות החטיבה, לאבטח באזור “לכסיקון” 263 כלפי דרום, לנוע לעבר “לקקן” ולהוות עתודה חטיבתית
  • סדר התנועה
    • גדס”ר 87, חפ”ק חטיבתי, גדוד 79, גדוד 184, גדוד 407, יחידה 424 וכוח שמוליק.
    • יציאה משטח ההתארגנות באזור “יוקון” החל בשעה 16:00, בדרוג של ¼ שעה בין גדוד לגדוד, בהתאם לסדר התנועה והגעה ל”כספי” 56.
      יציאה מ”כספי” 56 לעבר “לכסיקון” 263 בתוואי שימנע, ככל האפשר, הסתבכות בתעלות המים והסוללות של “החווה הסינית”
  • תכנית סיוע האש הארטילרית התבססה על השקולים הבאים:
    • ירי ארטילרי רצוף, בעת התנועה לציר “לכסיקון” לעבר מטרות באזור “מצמד” ו”אמיר”. כל זאת על מנת למנוע גילוי מוקדם של הפריצה.
    • ירי זרחן על מעוז “לקקן” לצורך ניווט והזדהות, תוך כדי התנועה.
    • ירי על מטרות משני צידי ציר “לכסיקון”, תוך כדי העתקת האש צפונה, עם התקדמות גדס”ר 87 וגדוד 79.
    • סיוע קרוב לגדס”ר 87 בגדה הקרובה.
    • סיוע לגדוד 407 בפתיחת הצירים “טרטור” ו”עכביש”.
    • טיווח מטרות בגדה הרחוקה לצורך סיוע לחטיבת חיר”ם 247 בכיבוש הגדה הרחוקה
  • סדר הכוחות הארטילרי לצורך המבצע היה:
    • 3 גדודי תותחים  מתנייעים בינוניים (תומ”ת)  155 מ”מ.
    • 1 גדוד מרגמות כבדות מתנייעות (מכמ”ת) 160 מ”מ.
    • 1 גדוד מטולי רקטות (מטל”ר) 240 מ”מ.
    • 1 גדוד מרגמות כבדות מתנייעות (מכמ”ת) 120 מ”מ
  • סדר הכוחות מנה את יחידות הרפואה הבאות בחטיבה:
    • מפח”ט –                             1 רופא.
    • גדס”ר 87 – 2 נגמ”שי תאג”ד, 2 רופאים.
    • גדוד 79 –    2 נגמ”שי תאג”ד, 2 רופאים.
    • גדוד 184 –  2 נגמ”שי תאג”ד, 2 רופאים.
    • גדוד 407 –  3 זחל”מי תאג”ד, 1 רופא.
    • יחידה 424 – 2 זחל”מי תאג”ד, 1 רופא.
  •   כוחות רפואה אוגדתיים – גדוד הרפואה של אוגדה 143:
    • הפלוגה הבסיסית בטסה.
    • פלוגת רפואה קדמית (פלר”ק) ב”עכביש” 55.
    • פלוגת רפואה קדמית (פלר”ק) תנוע בעקבות הכוחות הלוחמים ותתמקם ב”לקקן”.
    • פלגה מפלוגת הרפואה (פח”ח) של חטיבת חיר”ם 247 תפרוס בגדה הקרובה בגזרת הצליחה וניתן יהיה להסתייע בה.
  • תכנית הקשר:
    • תכנית הקשר התבססה על קשר רדיו בתג”ם (תדר גבוה מאד- VHF), תוך הפעלת הרשתות הפק”ליות של היחידות, פרט לרשת החד-פס ( SSB)
  • מיקום מפקדות:
    • חפ”ק חטיבתי עם הגדוד המוביל.
    • מפקדה עיקרית – רכס “חמדיה”
  • הנחיות מיוחדות:
    • החלפת הרשת החטיבתית לרשת “מקדח” ב-151300.
    • התנועה משטח כינוס ב”יוקון” לעבר שטח ההערכות ב”כספי” 56, תוך דממת שידור ברדיו
  • מרשם הרדיו החטיבתי למבצע “אבירי לב”

15.10.1973 – נוהל קרב והתארגנות (המשך)

כאמור, בשעה 07:00, התקיימה קבוצת פקודות אוגדתית ראשונה של אוגדה 143 למבצע “אבירי לב” – מבצע הצליחה – בחמ”ל החטיבה במחנה טסה.
כדי לאמת ולוודא אפשרות חדירה עם החטיבה בין “כספי” 56 לציר “לכסיקון” 263 בוצע בבוקר סיור על-ידי כוח נגמ”שים גדס”ר 87 שנמשך עד אור אחרון. תצפית ארוכת טווח מוקמה על-ידי הגדס”ר באזור “כספי” 56.
בשעה 11:00 התקיימה קבוצת פקודות חטיבתית ראשונה בטסה ובשעות אחר הצהריים בוצעו אישורי תוכניות אוגדתיות וחטיבתיות, כאשר במקביל החטיבה התארגנה למבצע מבחינה תחזוקתית.
בשעה 16:00 החלה, כמתוכנן, תנועת הכוחות מאזור “יוקון” לעבר “כספי” 56. עם הגעת המח”ט ל”כספי” 56, היה כבר גדס”ר 87 במקום – שטח הכינוס

המח”ט ניצל את ההזדמנות, שוחח עם הגדוד בטרם היציאה לקרב והסביר את המצב בכללותו, את גודל המשימה וחשיבותה (להאזנה לדבר המח”ט יש להקיש כאן). יתרת הגדודים נעו בדרוג והיו בשלב של התכנסות במקום. אזור צומת “עכביש” – “כספי” הופגז קשה על-ידי הארטילריה המצרית והיו שם קשיי מעבר. הטנקים והנגמ”שים עקפו את הצומת והמשיכו בתנועה, אך כוחות החי”ר, שנעו על גבי זחל”מים, נתקלו בקשיים, תוך כדי תנועת העקיפה בדיונות וכתוצאה מכך פיגרו בלוח הזמנים והגיעו ל”כספי” 56 בשעה 19:01. גדס”ר ונ”ט 582 הגיע ל”כספי” 54 בשעה 19:05.

מבצע “אבירי לב” – כיבוש הגדה הקרובה – מרחב “החווה הסינית”

תנועה מ”כספי” 56 ל”חווה הסינית”

בשעה 18:05  החלה התנועה בסדר התנועה המתוכנן, אם כי, כאמור, לא כל הכוחות הגיעו ל”כספי” 56. גדס”ר 87 נע בראש השדרה החטיבתית ולאחריו חפ”ק המח”ט, גדוד טנקים 79, גדוד טנקים 184 וגדוד טנקים 407. בפיגור מאחור נעו יחידות החיר”ם על גבי הזחל”מים: יחידה 424 (סיירת שקד) וכוח שמוליק כשכל כוח מתוגבר, כאמור, בטנקים. אחריהם נע גדס”ר ונ”ט 582.
התנועה למגע התנהלה כסדרה, למרות קשיי התנועה והעבירות (טנק של גדס”ר 87 נתקע בתעלת השקייה). בשעה 18:53 דיווח מג”ד גדס”ר 87 למח”ט כי נתקל במארב אויב על הציר, אך הסתבר כי זו טעות.
תוך כדי תנועה, סטה גדס”ר 87 מעט דרומה. המח”ט הפעיל (19:07) אש ארטילרית עם פגזי זרחן על “לקקן” כדי להקל על הזיהוי והניווט.
בשעה 20:00 לערך, הגיע גדס”ר 87 לציר “לכסיקון” והפריצה צפונה החלה. כל גדודי הטנקים הגיעו לציר “לכסיקון” עד השעה 20:44, כאשר יחידה 424 וכוח “שמוליק” הגיעו לציר “לכסיקון”, עקב קשיי העבירות של הזחל”מים, רק בשעה 21:07. גדס”ר ונ”ט 582 הגיע לציר “לכסיקון” בשעה 22:31.

הלחימה ב”חווה הסינית” – ליל 15-16.10.1973

גדס”ר 87 נע צפונה במהירות של למעלה מ-30 קמ”ש על ציר “לכסיקון”. פלוגה ב’/87, בפיקודו של סרן רפי בר לב, שהובילה, הגיעה עד צומת “לכסיקון” – “שיק”, ללא כל בעיה ופנתה מערבה על ציר “שיק” לעבר “סרוק” (תחילת תעלת ההשקיה הפתוחה אליה נשפכו המים שעברו ב”סיפון” מתחת לתעלת סואץ). המג”ד יואב ברום ופלוגה ג’/87 בפיקודו של סגן יצחק כהנא נעו בעקבותיה, הגיעו לצומת “לכסיקון” – “טרטור”, פנו מערבה, נעו לעבר תעלת סואץ ללא כל התנגדות מצד האויב ותפסו עמדות באזור שמצפון למעוז “מצמד” א’ (ק”מ 96 של תעלת סואץ). פלוגה א’/87 בפיקודו של סרן אסף אביזוהר נעה עד צומת “לכסיקון” – “נחלה” ופנתה מערבה, בציר “נחלה” לעבר מעוז “מצמד” כשבעקבותיה נעות מחלקת הרפואה ומחלקת החימוש.
תוך כדי תנועתה של פלוגה ב’/87 בציר “שיק”, כ-1/2 ק”מ ממערב לצומת “לכסיקון” – “שיק” , נתקלה הפלוגה בכמות גדולה מאד של כלי רכב שונים, נגמ”שים ומספר טנקים ופתחה באש. צפיפות ריכוז הרכב הייתה כזו שהפלוגה בקושי פילסה את דרכה בין רכבי האויב. תוך כדי הלחימה נפגעו שני לוחמים אם כתוצאה מאש האויב או מהתפוצצויות של כלי רכב אויב עליהם הם ירו. הפלוגה הגיעה לאזור תעלת סואץ והתמקמה בעמדות כ-400 מ’ מצפון לצומת “שיק” – “ראש”. עם התקרבות פלוגה א’/87 למעוז “מצמד” נפתחה אש על הכוח מכוון “מצמד” והפלוגה השיבה אש, התקדמה ותפסה עמדות על תעלת סואץ מצפון ל”מצמד” א’ יחד עם המג”ד ופלוגה ג’/87.
גדס”ר 87 לא מצא במעוז “מצמד” כל זכר ללוחמי המעוז ואף לא את מפקדת דיביזית חי”ר 16 של האויב שעל פי הידיעות היתה אמורה להתמקם במעוז.

גדוד 79 בפיקודו של סא”ל עמרם מצנע, שנע אחרי הגדס”ר והחפ”ק החטיבתי, המשיך בתנועה והפך להיות הגדוד הקדומני. הגדוד הגיע בשעה 21:06 לצומת “לכסיקון” – “שיק” והמשיך תנועתו צפונה ממערב לציר “לכסיקון” שהיווה את גבול גזרתו המזרחי.
התמונה שנתגלתה לגדוד 79 וחפ”ק המח”ט מצפון לציר “שיק” הייתה של מאות חיילים מצריים, טנקים, נגמ”שים, עשרות רבות של כלי רכב, תותחים, ערומי תחמושת ארטילרית, אוהלים וכדומה. הפריצה, כנראה, הייתה הפתעה מוחלטת לכוח המצרי. בתחילה, כמעט ולא נורתה אש אויב יעילה על כוחותינו. הטנקים פתחו באש מקלעים ותותחים והשמידו מטרות רבות. הגדוד הסתער צפונה והגיע עד אזור ציר “אושה”. למג”ד – סא”ל עמרם מצנע היו קשיי שליטה על הגדוד ללא שני מ”פים (מ”פ י’ – סגן יובל נריה – הטנק עלה על מוקש ויובל הצטרף אישית לגדוד 184;מ”פ ח’ – רס”ן ישראל בן-ארי נהרג כבר בשלב הראשון). במקביל, האויב החל להתעשת, לפתוח באש מכל סוגי כלי הנשק והלחץ על הגדוד גבר. טנקי אויב הגיחו, לעיתים, בטווחים של מטרים ספורים ונורו.

גדוד 184 בפיקודו של סא”ל אברהם אלמוג, שהיה הגדוד השלישי בסדר התנועה החטיבתי (אחרי גדס”ר 87, חפ”ק מח”ט וגדוד 79), נתקל באש בצומת “טרטור” – “לכסיקון”. בשעה 21:21 התמקם גדוד 184 באזור “סגול” 140 כ-1 ק”מ מצפון-מזרח לצומת “לכסיקון” – שיק”. כעבור מספר דקות, בשעה 21:28, דיווח מג”ד 184 למח”ט כי הגדוד במצב קשה ונותרו לו מעט טנקים. מתוך 20 הטנקים של הגדוד הצליחו לחצות את הצומת רק 11 טנקים כשכל היתר נפגעו בצומת. הגדוד החל לפתוח באש על עשרות מטרות האויב שנגלו לפניו.

במקביל (21:27), הגיעו ידיעות מודיעיניות על התקפת נגד של שני גדודי טנקים של האויב מצפון והמח”ט ערך את הגדודים 79 ו-184 להגנה בהתאם.

גדוד 407 בפיקודו של סרן שעייה בייטל, שנע רביעי בסדר התנועה החטיבתי, הגיע לציר “לכסיקון” – “עכביש” בשעה 20:56. אש קלה נפתחה על הגדוד מכוון “לקקן” והמח”ט הורה למג”ד לנטרלה להמשיך בתנועה ולהכניס את פלוגה א’ (“אהבה”) בפיקודו של רס”ן אהוד גרוס לציר “עכביש” לשם פתיחת הציר. הכוח העיקרי נע עם המג”ד לעבר צומת “טרטור” – “לכסיקון”. אש כבדה נפתחה על הגדוד מצומת “טרטור” – “לכסיקון”, לכוח נפגעו עם הפתיחה באש 3 טנקים והמג”ד נפצע בשעה 21:40 ואת הפיקוד על הכוח נטל מ”פ ב’ (“בסין”) – סרן גדעון גלעדי. מ”פ ב’ ארגן את הכוח, דרש וקיבל סיוע ארטילרי וניסה להשמיד את האויב בצומת, אך ללא הצלחה.

יחידה 424 – סיירת שקד בפיקודו של סא”ל משה ספקטור  נעה בעקבות ארבעת גדודי הטנקים כשהכוח המוביל היה כוח מ”פ טנקים ג’/407 סרן גבריאל (גבי) ורדי עם 5 טנקים. הכוח נע בהתאם למשימותיו, על ציר “לכסיקון” צפונה. בצומת “לכסיקון” – “נחלה” פנה כוח המג”ד צפון-מערבה לציר “נחלה” ולאחר כ-1 ק”מ נפתחה עליו אש חזקה של טנקים, טילים נ”ט, ארטילריה ונק”ל. זחל”ם מ”פ חיר”ם ד’ נפגע (21:52), התפוצץ והיו בו 9 הרוגים ונפגעים נוספים. הזחל”ם המתפוצץ חסם את ציר כביש “נחלה” ולא ניתן היה לעקפו, גם לא  בצידי הכביש היו שטחים ביצתיים. כוח הסמג”ד, שהיה אמור להגיע לצומת “טרטור” – “לכסיקון” ולפנות בו לציר “טרטור” מערבה, נתקל אף הוא באש אויב כבדה. המח”ט הורה למפקד 424 לפנות את כל הנפגעים לאחור לאזור “לקקן” ולסייע בפינוי נפגעים מצומת “טרטור” – “לכסיקון”.

כוח “שמוליק” (שתי פלוגות צנחנים סדירות) בפיקודו של רס”ן שמואל (“שמוליק” ארד עם 4 הטנקים שבפיקוד סמ”פ ג’/407 – סגן נחום שקד נע למשימתו. כשהגיע הכוח לאזור “לכסיקון” 258 (בין הצמתים “לכסיקון” – “נחלה” ו”טרטור” – “לכסיקון”) נפתחה עליו אש כבדה שכללה ירי טנקים, טילים נ”ט, נק”ל והפגזה ארטילרית מדוייקת. הכוח נעצר בשל חסימתו של צומת “טרטור” – “לכסיקון”.

המח”ט הורה למפקד הכוח (22:06) לנוע לעבר הטנקים הפגועים בצומת “טרטור” – “לכסיקון” ולפנות משם פצועים לאחור.  בשעה 22:36 דיווח מפקד הכוח למח”ט כי כל הנפגעים פונו מהכלים הפגועים.

תוך כדי הלחימה הופעלה הארטילריה בסיוע לגדודים הלוחמים.

מצב החטיבה, נכון לשעה 22:00, היה כדלהלן:

  • גדס”ר 87 : ביצע משימתו המתוכננת כאשר -
    • חפ”ק גדודי + פלוגות א’ ו-ג’ מצפון למעוז “מצמד” א’.
    • פלוגה ב’ כ-400 מ’ מצפון לצומת “שיק” – “ראש”.
  • גדוד 79 : ניהל קרב בגזרתו, ממערב לציר “לכסיקון”, באזור ציר “אושה”.
  • גדוד 184 : ניהל קרב בגזרתו, ממזרח לציר “לכסיקון”, באזור “סגול” 140 (כ-1 ק”מ מצפון-מזרח לצומת “לכסיקון” – שיק”). כמחצית מטנקי הגדוד נפגעה בצומת “טרטור” – “לכסיקון”.
  • גדוד 407 : המשיך לבצע  משימותיו כאשר -
    • המג”ד נפצע.
    • פלוגה ב’ נלחמה במגנן הנ”ט בצומת “טרטור” – “לכסיקון”.
    • פלוגה א’  פתחה את ציר “עכביש” עד “עכביש” 52 (צומת “עכביש” – “טרטור”).
  • יחידה 424 : עסקה בפינוי נפגעים מציר “נחלה” ומצומת “טרטור” – “לכסיקון”.
  • כח “שמוליק” : עסק בפינוי נפגעים מצומת “טרטור” – “לכסיקון”.
  • גדס”ר ונ”ט 582 : היה בתנועה מ”כספי” 56 ל”לכסיקון” 263.

החטיבה, על גדודיה, הייתה במגע אש בכל הגזרות. חלק אחד של החטיבה – שלושה גדודי טנקים (גדס”ר 87, גדוד 79 וגדוד 184) עם חפ”ק המח”ט היה מצפון לצומת “טרטור” – “לכסיקון” כשעל גדוד 184 ובעיקר על גדוד 79 הופעל לחץ כבד של האויב. החלק השני של החטיבה נחסם על-ידי האויב בצומת “טרטור” – “לכסיקון” ועסק בתקיפת הצומת (פלוגה ב’/407), בפתיחת ציר “עכביש” (פלוגה א’/407) ובפינוי נפגעים. החטיבה הייתה פרוסה בשלב זה לאורך כ-15 ק”מ (מציר “אושה” עד מעוז “לקקן”). כל העת הגיעו ידיעות מודיעין על התקפות נגד של גדודי שריון מצריים מצפון.
בשעה 21:53 ביקש מג”ד 79 מהמח”ט להסיג את הגדוד דרומה אל מצפון לציר “לכסיקון” לקו אחד עם גדוד 184 והחפ”ק החטיבתי כתוצאה מלחץ האויב ומיעוט הטנקים בגדודו – הבקשה אושרה.
תכנית המח”ט הייתה לפתוח את צומת “טרטור” – “לכסיקון”, להתארגן עם הגדודים 79 ו- 184 ולחדש את ההתקפה צפונה, לעבר ציר “אושה” במאמץ דו-גדודי.
לאחר כמחצית השעה, בשעה 22:32, ותוך כדי תנועה דרומה , נפגע טנק מג”ד 79, הקמב”ץ – סגן עמוס מלצר נהרג והמג”ד – סא”ל עמרם מצנע נפצע, הועף מהטנק והתפנה על-גבי טנק אחר אל אזור החפ”ק החטיבתי שם התקבצו פצועים רבים. הסמג”ד – רס”נ נתן בן ארי קיבל פיקוד על הגדוד (22:45), המשיך להניע את הגדוד דרומה וייצב קו אחד עם גדוד 184 (23:21). בהמשך התקדם גדוד 79 לאזור “סגול” 136 לצורך חילוץ נפגעים שנותרו מאחור. חילוץ הנפגעים נמשך כשעתיים עד 01:39. (לתיאור החילוץ על ידי מ”פ ז’/גדוד 79 – סרן רמי מתן, יש להקיש כאן. לאיורים ותיאור החילוץ, בזמן אמת, במהלך המלחמה, מתוך יומן אישי של תותחן טנק המ”פ – צוער יעקב (קובי) לפיד, יש להקיש כאן)

גדס”ר ונ”ט 582 הגיע לאזור “החווה הסינית” בשעה 22:40 והמח”ט הטיל על הגדוד להציב פלוגת תול”ר ב”לכסיקון” 263 כדי לאבטח כלפי דרום ולסייע בחילוץ הנפגעים מצומת “טרטור” – לכסיקון”.
משך כל אותו זמן תקף מ”פ ב’/407 את צומת “טרטור” – “לכסיקון” באש טנקים ובארטילריה. בשעה 23:05 הודיע מ”פ ב’/407 למח”ט כי  ארגן 5 טנקים  וביקש אשור לנוע מזרחה על ציר “טרטור”.  בשעה 23:33 דיווח מ”פ ב’ למח”ט כי הוא חושב שציר “לכסיקון” (צומת “טרטור” – “לכסיקון”) פתוח! וכי הוא נע בצומת חמש פעמים.
הלחץ של הכוח המצרי מצפון גבר, הקמ”ן הודיע (22:35) כי יש בידו ידיעות על התקפה של 20 טנקים מחטיבה 14 המצרית, מצפון. ואומנם, בשעה 23:56 התבשרה החטיבה כי פגעה בחטיבה 14 (מח”ט 14 המצרי נפצע) ובמפקדת דיוויזית השריון 21 המצרית.

מצב החטיבה היה קשה ביותר. הכוח ספג אבידות כבדות. מפקדים רבים נפגעו. השטח היה רווי בכוחות אויב מסוגים שונים: טנקים, נגמ”שים, נ”טים, טילים נ”ט, לוחמי חי”ר רבים וארטילריה. באזור הלחימה היו גם מאות כלי רכב המנהלתיים על חייליהם . היה ברור למח”ט כי יש להתעקש ולהחזיק במקום, ככל שניתן, לנסות ולפרוץ את מגנן הנ”ט בצומת “טרטור” – “לכסיקון” ולפתוח את ציר “טרטור” כדי לאפשר המשך פעולת הצליחה. סיכול התקפת הנגד המצרית הגביר את ההרגשה שהדבר אפשרי.

לאחר כשלון התקפת הנגד המצרית מהצפון וסיום פנוי הנפגעים מצומת “טרטור” – “לכסיקון” הכפיף המח”ט, ב- 16 באוקטובר 73, בשעה 00:09, את פלוגה ב’/407 (5 טנקים) לגדס”ר ונ”ט 582, הורה לו להתארגן כראוי, והטיל על הגדס”ר לתקוף את צומת “טרטור” – “לכסיקון”.

למרות הקרבות הקשים בצומת “טרטור” – “לכסיקון” הציע המח”ט (00:20) למפקד אוגדה 143 להניע את חטיבה 247 על ציר “נחלה” לעבר “מצמד”. למרות קרבות הדמים שהתנהלו באזור צומת “טרטור” – “לכסיקון” – המרוחק רק 700 מ’ מציר “נחלה” -  הצליחה חטיבה 247 (00:28), על לוחמיה וסירותיה לעבור בציר “נחלה” ללא כל פגע.

פלוגת טנקים “חריף” (מחטיבה 421) שהוכפפה לחטיבה 247 וליוותה אותה עד ציר “נחלה”, נקלעה, ללא כל תיאום מוקדם עם חטיבה 14, לצומת “טרטור” – “לכסיקון” בשעה 00:29, נתקלה באויב והושמדה כמעט כליל.

בשעה 01:49 הורה המח”ט למג”ד הסיור ונ”ט סא”ל נתן שונרי להמשיך בהנחתה הארטילרית על האזור שמזרחית לצומת “טרטור” – “לכסיקון”, לוודא שאין נפגעים של פלוגת “חריף” בצומת, ולתקוף את הצומת בכוח המצוות עם פלוגת טנקים ב/407. בהמשך הוטל על המג”ד לפרוץ צפון-מזרחה על ציר “טרטור” עד “טרטור” 41. בשעה 02:09 התחיל הכוח בתנועה לעבר הצומת, אולם בשעה 02:23 הודיע מג”ד 582 למח”ט כי הוא ניסה להתקדם לעבר הצומת, הטנקים שלו נפגעו וכל מי שנכנס לאזור נורה על-ידי האויב, וכי  בצומת יש נפגעים והוא נכנס רגלית לחלצם.

בעקבות כשלון ניסיון ההתקדמות של גדס”ר ונ”ט 582 הורה המח”ט למג”ד סיור 87, בשעה 02:24, לתקוף את צומת “טרטור” – “לכסיקון” מהאגף – מכוון מערב למזרח וזאת לאחר שווידא שכל נפגענו חולצו מהצומת.
בשעה 03:05 החל גדס”ר 87 בהתקפה על צומת “טרטור” – “לכסיקון” מתוך כוונה לפתוח אותו. האויב השיב באש כבדה של טנקים, כלי נ”ט ונשק קל של כוחות החי”ר המחופרים. עם הגיע הגדוד לצומת “טרטור” – “לכסיקון” החל קרב עם הטנקים המצרים החפורים בטווחים של מטרים בודדים. מספר טנקים עברו את הצומת מזרחה.  תוך כדי הלחימה, בשעה 04:00, נהרג המג”ד – רס”נ יואב ברום במרחק של כ-30 מ’ מהצומת (לתמונת טנק המג”ד הפגוע). המח”ט הורה לסמג”ד לקבל פיקוד, אך זה טען כי איננו מקצועי דיו בנושא הטנקים. לפיכך, הורה לו המח”ט להסיג את הגדוד מערבה לאזור “טרטור” 50 ולהתארגן במקום. הגדוד חולץ מהצומת, נסוג מערבה והתארגן ב”טרטור” 50  בשעה 05:30.

בשעה 04:00 הורה המח”ט לסמח”ט סא”ל איתן אריאלי לקבל ת”פ את פלוגת טנקים א’/407, ששהתה באזור צומת “עכביש” – “לכסיקון”, את גדס”ר 87  , לתקוף את צומת “טרטור” – “לכסיקון” ולהניע בעקבותיו את  גדס”ר ונ”ט 582 לטיהור המרחב. התארגנות כוח הסמח”ט נמשכה זמן רב.

תוך כדי התארגנות כוח הסמח”ט, תקף גדס”ר ונ”ט 582 עם פלוגת טנקים ב’/407 שהייתה תחת פיקודו וטנקים שמקורם בפלוגת “חריף” את צומת “טרטור” – “לכסיקון”. מ”פ ב’ דיווח (04:42) שהוא עבר בצומת ונכנס לציר “טרטור” מערבה. בעקבותיו נע גדס”ר 582 שדיווח (05:03) על התנגדות רק מנשק קל. המח”ט הורה לו להגיע עד “טרטור” 42. כעבור זמן קצר, בשעה 05:11, דיווח מג”ד 582 כי כוחו נתקל בכוח חי”ר רציני בתעלות באזור צומת “טרטור” – “לכסיקון” וכי הוא נע מזרחה לכוון “טרטור” 43. הפקודה שקיבל המג”ד בשלב זה הייתה לתקוף רגלית את החי”ר המצרי מחשש שמא פעולה רכובה תביא להיפגעות יתר – אך בדיעבד הדבר לא בוצע והוא המשיך בפעולה רכובה עד “טרטור” 43. בשעה 05:15 דיווח מג”ד 582 כי לוחמים  מכוחו נותרו מכותרים בצומת,  וביקש שכל כוח הסמח”ט יגיע במהירות לחלצם. כשהגיע המג”ד ל”טרטור” 43 הוא איתר את שני הטנקים של מ”פ וסמ”פ ב’ פגועים ובוערים. על הכוח נפתחה אש והוא נחלץ מזרחה לכוון “טרטור” 41. על הכוח נורתה אש כבדה של טנקים, טילים נ”ט ואש מנשק קל שגרמה לו נפגעים רבים. הכוח נחלץ ופגש את מג”ד 599/421 רס”ן עמי מורג שהוכפף לחטיבה.
כוח הסמח”ט התקרב לצומת בשעה 05:44 אש כבדה נורתה על הכוח. תוך דקות ספורות נפגעו לכוח שלושה טנקים: טנק הסמח”ט וטנק מ”פ א’ נפגעו, ההתקפה שובשה והוא חזר להתארגן בצומת “לכסיקון” “נחלה”.
במקביל ללחימה בצומת “טרטור” – “לכסיקון” המשיך האויב לתקוף וללחוץ דרומה את  כוחות גדוד 79 וגדוד 184 עם החפ”ק החטיבתי, המגינים בצפון אל מול התקפות הנגד של האויב כ-500 –  1,000 מ’ מצפון לציר “שיק” ממערב וממזרח לציר “לכסיקון”.

עקב חסימת צומת “טרטור” – “לכסיקון” לא התאפשר פינוי נפגעים סדור של הכוחות הצפוניים בהתאם לתכנית. הגדוד היחידי שהצליח לפנות נפגעים היה גדס”ר 87 שפינה את נפגעיו דרך ציר “נחלה” לעבר “לקקן”. יתרת הפצועים טופלו במקומם על-ידי התאג”דים. עם פתיחת צומת “טרטור” – “לכסיקון” ב-16 אוקטובר 73 בבוקר, פונו הנפגעים על ציר “לכסיקון” לטיפול באזור “לקקן”, ובחלקם בציר “עכביש” מזרחה.

הלחימה ב”חווה הסינית” – 16.10.1973 בוקר

לקראת שחר, בשעה 05:36, נוכח המח”ט כי לחץ האויב נמשך מכוון צפון בעוד הגדודים 79 ו-184 ערוכים בשטח מישורי. המח”ט הורה לגדוד 79 וגדוד 184 לנוע לעבר “סגול” 111 – דיונה גבוהה -  ולהתארגן שם לבלימה כלפי צפון, כאשר גדוד 184 מהווה משמר עורפי.
עם שחר שרר ערפל כבד ביותר בגזרה וטווח הראיה היה מטרים ספורים. המח”ט הורה לגדוד 79 לנוע ולהתארגן באזור “סגולים” 112 ו-137 והשאיר את גדוד 184 בבלימה ואבטחה. יותר מאוחר (06:53) הורה המח”ט לגדוד 79 לנוע לעבר “לקקן”, להתארגן במקום, ולהציב  פלוגה ב”לכסיקון” 263 כאבטחה כלפי דרום.

בשעה 05:50, פנה המח”ט למפקד האוגדה האלוף אריאל שרון, תיאר לו את המצב וביקש שיקצה לו כוח מחטיבה 421 או 600 כדי שינוע ממזרח לציר “טרטור”  לחלץ את כוחות  גדס”ר 582 בציר “טרטור”. מפקד האוגדה הקצה לחטיבה את גדודי הטנקים 599/421 ו-409/600.

עם התמקמות גדוד 184 ב”סגול” 111, נע המח”ט עם החפ”ק החטיבתי לעבר “טרטור” 50 בכדי לצפות מקרוב במתרחש. במקום היו רק שאריות של  גדס”ר 87. פלוגה ג’/407 (שהוקצתה בתכנית ההתקפה ליחידה 424 וכוח “שמוליק”) הייתה באזור “לכסיקון” – “נחלה”. גדוד 599/421 היה באזור “עכביש” – “כספי” וגדוד 409/600 היה באזור “סגול” 194.
המח”ט החליט לתקוף את צומת “טרטור” – “לכסיקון” במקביל מכל הכוונים. פלוגה ג’/407 בפיקודו של סרן גבי ורדי תקפה את צומת מדרום, החפ”ק החטיבתי עם עוד מספר טנקים תקפו את צומת “טרטור” – “לכסיקון” ממערב למזרח. גדוד 599/421 תוכנן לפרוץ את ציר “טרטור” מכוון “טרטור” 40 כלפי דרום-מערב, תוך תאום עם מג”ד 582  וגדוד 409/600 לתקוף את אזור “סגול” 185 מכוון צפון לדרום.
התקיפה המשולבת של פלוגה ג’/407 וכוח המח”ט הניבו פרי. צומת “טרטור” – “לכסיקון” נכבש והציר נפתח בשעה 09:43. התמונה שהתגלתה הייתה קשה מאד.  בשדה הקטל נצפו טנקים פגועים רבים.

בשעה 06:58 נפגשו מג”ד 582 ומג”ד 599 באזור צומת “עכביש” – “טרטור”. מג”ד 582 עדכן את מג”ד 599 במצב, לפיו כ-30 נפגעים שלו נמצאים בציר “טרטור” וביקשו לחלצם.
גדוד 599 החל בהתקפה. הגדוד ביצע שלושה ניסיונות תקיפה בסיוע ארטילרי שלא צלחו.
גדוד 409 נע, על-פי בקשת המג”ד ל”סגול” 104. האויב ירה על הגדוד אש טנקים וטילים נ”ט מכוון “מיסורי”.
המח”ט תכנן שגדוד 599 יתקוף את ציר “טרטור” לאורכו בחיפוי גדוד 409, אולם לאור ריבוי הנפגעים בגדוד 409, החליט המח”ט לשחרר את גדוד 409 והחזירו לחטיבה 600.
הפעם המח”ט החליט להפעיל את גדוד 599 בסיוע ארטילרי מאסיבי של האגד הארטילרי. הגדוד התחיל בפריצה, נורתה עליו אש כבדה של טילים נ”ט ור.פי.ג’י. ואש נשק קל של לוחמי חי”ר רבים והגדוד הגיע רק עד “טרטור” 43. כתוצאה מאש האויב הרבה נחלץ הגדוד לעבר ציר “עכביש”, “סגול” 188, “סגול” 187 ומשם חזר ל”כשוף”  לחטיבת האם שלו, חטיבה 421.

בבוקרו של ה-16 אוקטובר 73 מצב החטיבה היה כדלקמן:

  • גדוד 184 – היה ערוך ב”סגול” 111 – בבלימה ואבטחה כלפי צפון, והמשיך להלחם אל מול התקפות נגד חוזרות ונשנות של כוחות האויב.
  • גדוד 79 – התארגן באזור “לקקן”, כאשר פלוגה אחת מאבטחת כלפי דרום באזור “לכסיקון” 263.
  • גדס”ר 87 – התארגן באזור “טרטור” 50.
  • גדוד 407 – התארגן באזור “לקקן”.
  • גדס”ר ונ”ט 582 – התארגן באזור “עכביש” 55. פלוגת התול”ר אבטחה כלפי דרום ב”לכסיקון” 263.
  • יחידה 424 וכוח “שמוליק” – נערכו במגנן ב”לכסיקון” 263 ואבטחו כלפי דרום.

החטיבה לחמה משך כל הלילה והבוקר בקרב קשה ונוראי. היה זה אחד הקרבות הקשים בהם לחם צה”ל מאודו.

החטיבה לא השלימה את כל משימותיה עד תומם – ציר “טרטור” לא נפתח לתנועת כוחותינו משך הלילה. אולם, החטיבה אפשרה את צליחת התעלה בלילה בכוחות חטיבה 247 ,ללא כל הפרעה ואת צליחת כוחות חטיבה 421 על גבי מעבורות ה”תמסחים” – צליחה שהביאה לשינוי פני המערכה ותוצאות המלחמה בחזית הדרום.
לוחמי החטיבה ומפקדיה גילו נחישות, דביקות במשימה, אומץ וגבורה עילאית בליל דמים זה והם שאפשרו הישגים אלה.

כתב: אלוף (מיל’) אמנון רשף – מח”ט 14 במלחמת יום הכיפורים.
אושר: צה”ל/מחלקת היסטוריה.
ערכו: אל”ם (מיל’) ברוך קורות ותא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר.
יעוץ מודיעיני: תא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר ואל”מ (מיל’) פסח מלובני.

Series Navigation<< קרבות הבלימה ד’ – 14.10.73 – קרב השב”שאבטחת אזור הצליחה – 16-18.10.1973 >>