קרבות הבלימה ד’ – 14.10.73 – קרב השב”ש

14.10.73 – קרב השריון בשריון – המהפך בחזית הדרום 

עם שחר הונחתה על החטיבה הפגזה ארטילרית כבדה ביותר של פגזים וקטיושות שכמוה טרם נחזתה במשך כל המלחמה. המח”ט העמיד את כוחות החטיבה בכוננות.
דקות לאחר השעה 06:00 החלו להיראות ענני אבק מכיוון מערב מכיוון “מיסורי”. מאות טנקים וכלי רכב אחרים הגיחו מבעד לאבק ונעו מזרחה. כ-100 טנקים ועשרות נגמ”שים נעו מכיוון “סגול” 104 לעבר רכס “חמדיה”, וכוח נוסף של טנקים (כ-50 טנקים) נע מאזור צפון “מיסורי”, על ציר “ספור”-“פוטון” בכיוון צפון-מזרח. מתאר זאת מפקד החטיבה: “החטיבה הייתה דרוכה ומוכנה. ההפגזה הארטילרית המאסיבית העידה על כך שהאויב המצרי מתכונן לבצע מהלך כלשהו. עם התגלות הכמות האדירה של הטנקים השועטים מערבה לעברנו, קיננה בקרבי הרגשה של כעין גל ‘צונאמי’ המתקרב לעברך, ולשבריר שנייה עלתה בקרבי המחשבה והחשש איך עוצרים גל מעין זה שעלול לשטפנו”. עם זאת, כוחות החטיבה היו ערוכים בשטחים שולטים על הכוח  המצרי.

14.10.1973 – טנק ה-מח”ט לאחר קרב ה-שב”ש

המח”ט הורה לגדודים לעלות לעמדות ולפתוח באש. הפתיחה באש עם הגדודים 184 ו-79 (גדס”ר 87 היה מחוץ לטווח יעיל) הייתה בטווחים ארוכים של כ-3,000 מטר. טנקים מצריים החלו להיפגע ולהידלק. בתוך דקות ספורות נראו עשרות טנקים מצריים פגועים ומדורות רבות נראו בשטח ההשמדה. החטיבה הנחיתה אש ארטילרית על החלק העורפי של כוח האויב במגמה לשבשו ולמנוע את נסיגתו, ודרשה סיוע אווירי (שלא הגיע).
בשעה 06:25 הורה המח”ט לגדס”ר 87 לבצע התקפת נגד מקבילה על כוח האויב התוקף את רכס “חמדיה” מכיוון רכס “כישוף”, בתנועה מדרום לצפון.
אש האויב לא הייתה יעילה באופן מיוחד, ולא הייתה בעיה אמיתית לכוחותינו. מספר טנקים של האויב הצליחו לחצות את שטח ההשמדה, להיצמד לרכסים עליהם היו עמדות כוחותינו (מקום שבו כוחותינו איבדו את קו הראייה, ולא יכלו לירות בטנקי האויב), ולצוץ במרחק עשרות מטרים מעמדות הטנקים של החטיבה. מספר טנקי אויב הגיחו על רכס “סגול” 202, והושמדו על-ידי גדוד 184 מטווחים קרובים.
תוך כ-30 דקות הושמד עיקר כוח האויב. בשעה 07:03 דיווח המח”ט לסגן מפקד האוגדה “שברתי את ההתקפה, משפר עמדות מערבה …”. הגדס”ר המשיך ותקף את עורפו של כוח האויב וגרם לו אבדות קשות. איכות צוותי הטנקים בחטיבה והשליטה הקרקעית הם שהביאו להכרעה מוחצת ומהירה של כוח האויב.
המח”ט החליט לנצל את ההצלחה ולתקוף את האויב כדי למוטטו. בשעה 07:10 דיווח המח”ט למפקד האוגדה “התקפת האויב נשברה, מנצל הצלחה לכיבוש “טלויזיה”” [לעיון ביומן “דווח מבצעי” – פקוד דרום/מבצעים נא הקש כאן].

בשעה 07:12 הורה המח”ט לגדודים כדלקמן:

• גדוד 184 יכבוש את רכס “מכשיר” (שהיווה “עצם בגרון” באגף כוחות החטיבה ומשם ירו כל הזמן טילים נ”ט על כוחותינו), בסיוע שני גדודי ארטילריה.
• גדוד 79 יכבוש את רכס “טלויזיה” בסיוע גדוד ארטילריה.
• גדס”ר 87 יכבוש את “סגול” 104 בסיוע גדוד ארטילריה.

המח”ט דיווח על כך לקצין האג”מ האוגדתי, והציע שחטיבה 421 תכבוש במקביל את רכס “חמוטל”.
בשעה 07:44 הגיעה הוראה מאלוף פיקוד הדרום שלא לתקוף את רכס “מכשיר”. מפקד האוגדה הנחה את המח”ט בשעה 07:55 להמתין עם כיבוש רכס “טלויזיה” עד לאחר תקיפת מטוסינו בשעה 09:00. מטוסינו הגיעו בשעה 09:55 ותקפו ממערב לרכס “טלויזיה”. ההתקפה על רכס “טלויזיה” לא התבצעה.
ב- 09:17, לאחר התבהרות האזור ופיזור האבק והעשן, הבחינו כוחות החטיבה בריכוז גדול של מאות כלי רכב כ-3 ק”מ ממערב ל”סגול” 104 והנחיתו לעברו אש ארטילרית.
ב- 09:35 ריכז המח”ט דו”ח מצב מהגדודים. הדיווחים היו על השמדת 99 טנקי אויב כשלכוחותינו 14 חללים ו-8 טנקים פגועים:

• גדוד 184:
  • כוחותינו – 4 חללים, 2 טנקים פגועים.
  • אויב – 37 טנקים הושמדו.
• גדוד 79:
  • כוחותינו –  אין נפגעים באדם וטנקים.
  • אויב – 35 טנקים הושמדו.
• גדס”ר 87:          
  • כוחותינו – 6 חללים, 8 טנקים פגועים.
  • אויב – 25 טנקים הושמדו.

סה”כ טנקי אויב מושמדים – 99 טנקים (כולל 2 טנקים שהושמדו על-ידי טנק המח”ט).
בהנחה שיש הפרזת מה בדיווח, כתוצאה מהשמדה חופפת של טנקים על-ידי טנקים אחרים ו/או גדודים/פלוגות אחרים בחטיבה, דיווח המח”ט למפקדת האוגדה על השמדת כ-90 טנקי אויב.
דיווחי המודיעין הצביעו על כך שלחטיבת הטנקים המצרית מס’ 1 שנגדה פעלה החטיבה הושמדו כ-60-70 טנקים; החטיבה יצאה ממעגל הלחימה  ומפקדה נפצע.
בשעה 10:00 לערך, נפגש המח”ט עם מפקד האוגדה שהודיעו שאין אישורים ממפקדת פיקוד הדרום לתכניות התקיפה החטיבתיות. מפקד האוגדה הגה רעיון לנסות ולהונות את האויב במגמה להפילו בפח. התגבשה תכנית לפיה החטיבה תפעיל מסך עשן כבד, ידווח ברשתות הקשר על לחץ כבד המופעל על החטיבה המחייב את נסיגתה, הטנקים ירדו לעמדות המתנה, למעט טנקי מפקדים ספורים שיישארו בעמדות המתנה. הכוונה הייתה שיתרת כוחות האויב ינסו להתקדם מזרחה במגמה לנצל את “הצלחתם” ואזי החטיבה תשמידם במארב. היה למח”ט ספק אם האויב יפענח את המצב לאור המכה האנושה שספג, וייפול למלכודת זו, אך הוחלט לבצעה.
המח”ט הנחה את המג”דים והודיעם ב- “ש”.”ק”.”ר”. (שקר במשחקי הילדים דאז). הם פתחו ב”הצגה”, תוך קריאה בזעקות עזרה הדדיות – אך כל זאת ללא כל הצלחה.
בשעה 15:30 נתקבלה הוראה לפיה החטיבה תוחלף על-ידי חטיבה 600, בשעות אחר הצהריים המאוחרות.
בשעה 16:05 דיווח המח”ט למפקד האוגדה, במסגרת ניסיון הטעיית האויב, כי הוא “…נסוג 2 ק”מ מזרחה.”.
לאחר החלפת החטיבה על ידי חטיבה 600, החטיבה נעה לאזור “עכביש” 64 להתארגנות ולחניון לילה חטיבתי. שעות הלילה נוצלו להתארגנות במהלכה ניתנה התראה לקראת מבצע הצליחה – מבצע “אבירי לב” ששינה את פני המערכה בחזית הדרומית. 

כתב: אלוף (מיל’) אמנון רשף – מח”ט 14 במלחמת יום הכיפורים.
אושר: צה”ל/מחלקת היסטוריה.
ערכו: אל”ם (מיל’) ברוך קורות ותא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר