שלמה ערמן ז”ל – בעל עיטור הגבורה – סיפור המעשה וכתבה שפורסמה ב”במחנה”

נענו בעקבות הטנק של שלמה ערמן, שהיה עתה המפקד, לכיוון העמדות שהיה עלינו לתפוס בכל מקרה של קרב. אולם מיד התברר כי המצרים הצליחו לפרוץ לתוך המיתחם והשתלטו על המעוז הדרומי, שבכניסה למתחם. ערמן פקד עלינו מיד לשוב בעקבותיו אל תוך המתחם. בדרכנו חזרה פגשנו טנק בוער, שהיה בדרכו לסייע למעוז אחר ונפגע מאש אוייב. התותחן של הטנק היה בחוץ וסיפר לנו כי המפקד נמצא בתוך הטנק פצוע אנושות ולגבי שאר אנשי הצוות אין לו מושג היכן הם. ערבן כיבה את האש במטף, נכנס לטנק וכשיצא משם אמר לנו כי מצא את המם-מם ללא רוח חיים.
[מתוך כתבה שפורסמה במחנה, גליון 35-36, פורסם ב- 9.5.1975]

תיאור המעשה:
ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סמ”ר שלמה ערמן ז”ל כסמל מחלקת-טנקים במעוז “אורקל”. עם פרוץ המלחמה נפגע מפקד-המחלקה ונפל. סמ”ר שלמה ערמן ז”ל נטל לידיו את הפיקוד על המחלקה, והפעיל אותה במשך יומיים במעוז ומחוץ למעוז כשהוא פועל עם הטנק שלו בטווחים קצרים, נגד אויב שהחזיק בחלק מהמעוז. ביום 7 אוק’ 1973 נע בטנק שלו בראש הכוח הנחלץ מהמעוז, כשהוא עצמו מפעיל את נשקו האישי, רימונים ואת תותח הטנק – לעבר כוחות אויב שחסמו את היציאה מהמעוז בטווח של מטרים ספורים. בהמשך התנועה עלה הכוח הנחלץ על מארב אויב – והטנק של שלמה ערמן ז”ל נפגע. אנשי-הצוות ו-סמ”ר שלמה ערמן ז”ל נחלצו מהטנק שנפגע, והוא דאג לרכזם כשהוא חשוף לאש האויב. סמ”ר ערמן ז”ל הוביל את אנשי הצוות במסע רגלי לעבר כוחותינו, כאשר הוא נושא עמו חייל פצוע מחיילי- תצפית, שנאספו על-ידיו, עוד לפני עלותם על המארב. משך כל הלילה, במסע מפרך בביצות, פיקד על אנשיו ועודד אותם. למחרת, 8 אוק’ 1973, הגיעו לקו-כוחותינו. בהשלימו משימה זו, נפל. במעשיו אלה גילה אחוות-לוחמים, אומץ -לב, תושיה וגבורה תוך חירוף נפש.
על מעשה זה הוענק לו : עיטור הגבורה
אייר תשל”ה מאי 1975, שמעון פרס, שר הבטחון

לצפייה בכתבה בגודל מלאה – יש ללחוץ על התמונה