לכבוד
אלוף (מיל) אמנון רשף

מכובדי;

קראתי בראשית החודש את הראיון ש’מעריב’ ערך איתך ונכבשתי ע”י סיפורך ואישיותך, מעשיך ואצילות נפשך. זמן מה אח”כ ראיתי את הסרט על חטיבה 14 בעיניים מוצפות.

רציתי לחבק אותך ואת אנשיך, לוחמי החטיבה ומפקדיה, לא רק על גבורתכם, אומץ לבכם ודבקותכם במטרות הלחימה, אלא על הצניעות, האיפוק ונשיכת השפתיים להמשיך הלאה.

מורשת הקרב שלכם ראויה להלמד ולהיות לפיד מאיר לדורות הבאים. ספורה של החטיבה ראוי שיונצח בספר ובסרט דוקומנטרי שלם ומיוחד. אתה כמפקד החטיבה וכמפקד הגיס שלא רץ לספר ל”חבר’ה” ולא התחרה מי יקדים את מי לקבל את זרי הדפנה, אתה ראוי במיוחד לכתר התהילה והכבוד, אשר כבר מונח על ראשך וראשי אנשיך כולם. ועל כל אלה ועל ההתרגשות העמוקה שגרמתם לי, תודה מקרב לב וחיבוק אח.

שלך
בהוקרה ובכבוד רב
אלי עמיר


אלי עמיר - מכתב