תיאור לחימת החטיבה

תיאור לחימת החטיבה

התקופה שלפני המלחמה

חטיבה 14, בפיקודו של אל"ם (אלוף מיל') אמנון רשף, הייתה חטיבת טנקים סדירה שכללה 3 גדודי טנקים (גדוד 52 בפיקוד סא"ל עמנואל סקל, גדוד 184 בפיקוד רס"ן שאול שלו וגדוד 9 בפיקוד סא"ל יום טוב תמיר), ופלוגת סיור בפיקודו של רס"ן נחום שמר ז"ל. החטיבה כללה 8 פלוגות טנקים, פלוגת חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) על גבי נגמ"שים וכאמור, פלוגת סיור חטיבתית. החטיבה הייתה כפופה לאוגדה 252 ("אוגדת סיני" – "מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני"), בפיקודו של האלוף אברהם (אלברט) מנדלר. פעילותה בשגרה הייתה סבב של שלושה חודשים בתעסוקה מבצעית בחזית תעלת סואץ, ושלושה חודשים...
המשך קריאה »
תיאור לחימת החטיבה

קרבות הבלימה א’ – 6-8.10.73

בשעה 13:47 נשמעה צפירת ה"יבבן" (מכשיר התרעה המסייע לדווח על חדירת מטוסי אויב לתחומינו). בשעה 13:55 החלה הפגזה ארטילרית כבדה של הארטילריה המצרית לכל רוחב גזרת התעלה; למעלה מ-1,100 תותחים מצריים פתחו באש! 128 מטוסי אויב הפציצו מטרות חיוניות בגזרתנו, כולל את מפקדת גדוד 184 בטסה, שם היו לחטיבה נפגעים ראשונים. מדבר סיני הזדעזע מעוצמת הירי המצרי...
המשך קריאה »
תיאור לחימת החטיבה

קרבות הבלימה ב’ – 9.10.73

לוחמי מעוז "פורקן" נעו במשך הלילה לעבר נקודת המפגש והגיעו ליעדם עם שחר. משנודע למח"ט כי מפקד האוגדה הטיל על חטיבה 421, שהייתה בגזרה, לחלץ את הכוח, הוא דרש במפגיע לבצע זאת , עקב האחריות המוסרית והאנושית שלו ושל החטיבה כלפי לוחמי מעוז "פורקן".. מפקד האוגדה אישר את הבקשה...
המשך קריאה »
תיאור לחימת החטיבה

קרבות הבלימה ג’ – 10-13.10.73

עם שחר הורה המח"ט לגדוד 184 להתפרס באזור "טלויזיה" ו"סגול" 194, ולגדוד 106 - להיערך באזור "כישוף". גדוד 184 זיהה כוחות שריון, פתח עליהם באש והשמיד למעלה מ-10 טנקי אויב. בשעה 06:30 לערך התקבלה הוראה ממפקדת האוגדה להסיג את גדס"ר 87 חזרה לאזור "כישוף". המח"ט פנה למפקד האוגדה, ערער על הפקודה, אך מפקד האוגדה הבהיר לו שזו פקודה של מפקדת פיקוד הדרום...
המשך קריאה »
תיאור לחימת החטיבה

קרבות הבלימה ד’ – 14.10.73 – קרב השב”ש

14.10.73 – קרב השריון בשריון – המהפך בחזית הדרום  עם שחר הונחתה על החטיבה הפגזה ארטילרית כבדה ביותר של פגזים וקטיושות שכמוה טרם נחזתה במשך כל המלחמה. המח”ט העמיד את כוחות החטיבה בכוננות. דקות לאחר השעה 06:00 החלו להיראות ענני אבק מכיוון מערב מכיוון “מיסורי”. מאות טנקים וכלי רכב אחרים הגיחו מבעד לאבק ונעו מזרחה. ...
המשך קריאה »
תיאור לחימת החטיבה

כיבוש “הגדה הקרובה” – “החווה הסינית” – 15-16.10.73

החטיבה, על גדודיה, הייתה במגע אש בכל הגזרות. חלק אחד של החטיבה – שלושה גדודי טנקים (גדס"ר 87, גדוד 79 וגדוד 184) עם חפ"ק המח"ט היה מצפון לצומת "טרטור" – "לכסיקון" כשעל גדוד 184 ובעיקר על גדוד 79 הופעל לחץ כבד של האויב. החלק השני של החטיבה נחסם על-ידי האויב בצומת "טרטור" – "לכסיקון" ועסק בתקיפת הצומת (פלוגה ב'/407), בפתיחת ציר "עכביש" (פלוגה א'/407) ובפינוי נפגעים. החטיבה הייתה פרוסה בשלב זה לאורך כ-15 ק"מ (מציר "אושה" עד מעוז "לקקן"). כל העת הגיעו ידיעות מודיעין על התקפות נגד של גדודי שריון מצריים מצפון...
המשך קריאה »
תיאור לחימת החטיבה

אבטחת אזור הצליחה – 16-18.10.1973

החל מתאריך 16 באוקטובר בבוקר ועד צליחת תעלת סואץ בתאריך 19 באוקטובר, איבטחה חטיבה 14 את אזור הצליחה בגדה הקרובה (המזרחית) של תעלת סואץ. משך ימי הלחימה חזר ותקף האויב המצרי את אזור הצליחה במטרה לנתק את אפשרות הצליחה וזאת בכוחות גדודיים, דו-גדודיים וב- 17 באוקטובר על ידי חטיבת טנקי T-62 – חטיבה 25 – התקפות שנבלמו וסוכלו על ידי כוחות החטיבה. במקביל, התארגנה החטיבה והכשירה עצמה לקראת צליחת התעלה והמשך הלחימה בצידה המערבי של תעלת סואץ. ב- 18 באוקטובר הרחיבה החטיבה את אזור הצליחה כלפי צפון ומזרח כדי להסיר כל איום אפשרי על אזור הצליחה...
המשך קריאה »
תיאור לחימת החטיבה

צליחת התעלה וכיבוש מתחם “אורחה” ו”סרפאום” – 19.10.73

בתאריך 19 אוקטובר 73 חצתה החטיבה את תעלת סואץ ותקפה את מתחם "אורחה" וסרפאום. הייתה זו הפעם הראשונה במהלך מלחמת יום הכיפורים שהחטיבה קיבלה משימה שבה היא לא הייתה בנחיתות מבחינת יחסי-הכוחות. למרות חוסר המודיעין באשר למיקומו של האויב, מהותו וגודלו ולמרות נוהל הקרב החפוז והצורך לשנות את התוכנית פעמיים במהלך ההתקפה, עקב השתנות נתוני האויב, תקפה החטיבה את מתחם "אורחה" וסרפאום המבוצרים בהתקפה חטיבתית מתואמת מול אויב איכותי ועיקש משופע בכלי נשק נ"ט, תוך שילוב כוחות חי"ר וטנקים בסיוע ארטילרי וביצעה את משימתה בשלמות...
המשך קריאה »
תיאור לחימת החטיבה

הלחימה ב”חיץ החקלאי” – 20-22.10.1973

עקב היות אזור "החיץ החקלאי" סבוך כלל ציוות הכוחות כוחות חי"ר וטנקים שפעלו בשיתוף פעולה הדדי והדוק. שיטת הפעולה הייתה מבוססת על כיוון תקיפה מהעורף – ממערב למזרח באופן שכוח חי"ר נע רגלית בפריסה וסרק את השטח. הטנקים נעו צמודים בעקבותיו בכוננות לסייע ולחפות בכל מקרה של התקלות ואיתור התנגדות. בהגיע כוח חי"ר לשטח הפתוח, באזור המזרחי של "החיץ החקלאי" הוא נעצר ואיפשר לטנקים לנוע ולהשתלט על הרמפות. ההתקפות בוצעו בדירוג מדרום לצפון בכדי לאפשר ריכוז מירבי של כוחות הארטילריה לכל התקפה והתקפה...
המשך קריאה »