תיאור לחימת החטיבה : פרק 7 מתוך 9

אבטחת אזור הצליחה – 16.10.7

גדוד 407 וגדס”ר 87 ספגו כמות גדולה של נפגעים, כולל מפקדים בכירים, ביניהם המג”דים, ולא ניתן היה להפעילם במסגרות גדודיות. מפקד החטיבה החליט לצרף את הפלוגות ושאריות הצוותים והלוחמים לגדוד 79 ולגדוד 184. פלוגה א’/407, בפיקודו של רס”ן אהוד גרוס, שמנתה 4 טנקים, הפכה להיות פלוגה א’ בגדוד 79, וכוח של 5 טנקים מגדס”ר 87 בפיקודו של סגן יאיר ליטביץ הוכפף לגדוד 79 והפך להיות פלוגה ח’/79. פלוגה ג’/407, בפיקודו של סרן גבריאל ורדי, פעלה ככוח חטיבתי עד הכפפתה לגדוד 184, ב- 17 באוקטובר בשעות הבוקר.
גדס”ר ונ”ט 582 ספג כמות גדולה של נפגעים והיה זקוק להתארגנות יסודית וארוכה.

במשך שעות לפני הצהריים אבטח גדוד 184, שהיה ממוקם באזור “סגול” 111, את האגף הצפוני של החטיבה ו”אזור הצליחה”. הגדוד עמד תחת התקפות נגד חוזרות ונשנות של האויב מכיוון צפון. הגדוד השמיד כ-20–30 טנקי אויב וירה באש מקלעים, אם כי לא יעילה דיה, כנגד חיילי אויב בטווחים רחוקים של כ- 1,500 מטר, שהבריחה אותם מאזור הלחימה.

בשעה 10:07 התקבלה ידיעה מודיעינית כי חטיבת שריון מצרית מדיביזיה 21 מבצעת התקפת נגד, בציר “לכסיקון”, מצפון לדרום לעבר “החווה הסינית”. לאור זאת הוכפף לחטיבה גדוד 198 מחטיבה 460 של אוגדה 162 בפיקוד סא”ל אמיר יפה, שהחליף בשעה 12:05, את גדוד 184, באזור “סגול” 111 –”סרוק”.

גדוד 184 יצא להתארגנות באזור “טרטור” 50, תוך כוננות לתגבר את אזור ציר “שיק”. מאחר שציר “עכביש” נחסם, התספוקת לא הגיעה, ולפיכך פנה מפקד החטיבה למפקדת האוגדה וביקש לדלג את גדוד 184 להתארגנות ב”כספי” 56, אך עקב האיום מצפון, הדבר לא אושר.

גדוד 198, שהיה פרוס עם פלוגה באזור “סגול” 111, פלוגה שנייה במרכז  ופלוגה שלישית באזור “סרוק” אבטח, כאמור, את האגף הצפוני ללא אירועים משמעותיים במשך שעות אחר הצהריים והלילה.

פלוגה ג’/407 בפיקודו של סרן גבריאל ורדי, שמנתה 5 טנקים, התארגנה באזור “לקקן”, ולאחר מכן, בהתאם להוראת סגן מפקד החטיבה – סא”ל איתן אריאלי, התפרסה באזור “סגול” 138 – “סגול” 199 ואבטחה את צומת “טרטור”–”לכסיקון”, תוך שהיא יורה על כוחות חי”ר מצרי באזור “החווה הסינית”. מאוחר יותר התמקמה הפלוגה באזור “סגול” 111 ואבטחה כלפי צפון ומזרח, במקביל לגדוד 184. בלילה הפלוגה קיבלה הוראה ממפקד החטיבה לנוע לעבר “חצר מצמד” ולאבטח האזור.

מאחר ודרגי התחמושת לא הגיעו לאזור החטיבה, חלק מהטנקים הצליח לחמש מתוך טנקים פגועים שלא הושמדו.

בשעה 18:20 התקבלה הוראה ממפקדת האוגדה לתכנן ולבצע חסימה כלפי דרום, ממזרח ל”לקקן”. גדוד 79 קיבל את המשימה וביצע את החסימה ואבטחת האגף באזור “לכסיקון” 265 (יש לציין כי משך ימי הלחימה נתקבלו התרעות מודיעיניות רבות על תקיפות מתוכננות של האויב שחלק נכבד מהן לא בוצע).

אבטחת אזור הצליחה – 17.10.73

המשימה שהוטלה על החטיבה הייתה לאבטח את אזור הצליחה, בצדה המזרחי של תעלת סואץ ולאפשר  את צליחת כוחותינו לגדה המערבית של תעלת סואץ.

בתאריך ה- 17 לאוקטובר 73 בבוקר, היה מצב החטיבה כדלקמן:

  • גדוד 198 – היה ערוך באזור ציר “שיק”, בין “סגול” 111 ל”סרוק”, באבטחה כלפי צפון.
  • גדוד 184 – בהתארגנות באזור “טרטור” 50, בהמתנה לתספוקת שלא הגיעה, ופגעה בהתארגנות.
  • גדוד 79 – באזור “גרפיט”-“לכסיקון” 265 ואבטח כלפי דרום.
  • יחידה 424 וכוח “שמוליק” – במגנן ב”לכסיקון” 263, ואבטחו כלפי דרום.

עם שחר בוצעה התקפת נגד של כוח חי”ר מצפון על גדוד 198 ששבר את ההתקפה במכת אש גדודית. משך כל שעות הבוקר היו התרעות מודיעיניות על התקפות טנקים, בסדר גודל של כחטיבה, מצפון במגמה לנתק את בסיס ראש הגשר.

בשעות הבוקר החלו להגיע ידיעות מודיעיניות על תקיפות אפשריות של האויב הן מצפון והן מדרום. הידיעות המודיעיניות על חטיבת טנקים 25 המצרית קרמו עור וגידים. בשעה 08:00 דיווח גדוד 79 שממקומו באזור “לכסיקון” 264 הוא רואה “תנועה גדולה לכיוון צפון או צפון-מזרח” – הדיווח הראשון על התקרבות חטיבת הטנקים המצרית 25 עם טנקי ה-T-62. בשעה 08:36 דיווח מפקד החטיבה למפקד האוגדה כי כוח מהחטיבה נמצא ב”גרפיט” ומזהה טנקי אויב באזור “סגול” 176. מפקד האוגדה הורה למפקד החטיבה “לוודא שהם לא יעברו בשום פנים ואופן”.
במקביל, דיווח מפקד החטיבה למפקד האוגדה, בשעה 08:36, כי “גזרת “שיק”–”אמיר” מאובטחת כראוי, ניהלנו אש והשמדנו 4-5 טנקים”.
יותר מאוחר התקבלה התרעה מודיעינית שכוח טנקים מצרי, בסדר גודל של כ-30 טנקים, עלול לתקוף את האזור מכיוון “החווה הסינית”.

בשעה 08:50 התקשר מפקד האוגדה בבהילות למפקד החטיבה והודיעו כי טנק מצרי תוקף את החפ”ק האוגדתי מצומת “טרטור”–”לכסיקון”. מפקד החטיבה נע במהירות עם הטנק שלו וחיסל את טנק האויב.
כדי להימנע מהסתננות טנקים וכוחות חי”ר של האויב מכיוון “החווה הסינית”, הוכפפה לחטיבה פלוגה מגדוד 599 מחטיבה 421, בפיקוד הסמג”ד רס”נ יהודה בויטל, ששהתה ליד “מצמד”, ומפקד החטיבה הכפיפה לגדוד 198 לשם אבטחת הגזרה. הפלוגה התפרסה לאורך ציר “לכסיקון”, באזור שבין “סגול” 138 לציר “שיק” ואבטחה את אזור הצליחה כלפי מזרח – “החווה הסינית”.

התספוקת שהייתה אמורה להגיע לגדוד 184 לא הגיעה, עקב חסימת ציר “עכביש”. עם שחר, פנה מפקד החטיבה למפקדת האוגדה, פעם נוספת, והפעם קיבל אישור לדלג את גדוד 184 ל”כספי” 56, לשם התארגנות. הגדוד נע מידית ל”כספי” 56, התארגן ושב לאזור “לקקן” בשעה 11:05.
גדוד 79 זקוק היה אף הוא להתארגנות, אך, כאמור לעיל, העדיפות ניתנה לגדוד 184.

בשעה 09:20 הודיע מפקד האוגדה למח”ט כי “כוח אויב נמצא ב”לכסיקון” – “נחלה”.”. המח”ט הורה למג”ד 79 לנוע עם פלוגה ז’ ולאבטח את הצמתים “לכסיקון” – “נחלה” ו”טרטור” – “לכסיקון” כלפי “החווה הסינית”. פלוגות א’/79 ו- ח’/79 נשארו באיזור “לכסיקון” 265 באבטחה כלפי דרום.

בין השעות 10:20 עד 10:30 נתן מפקד החטיבה את הפקודות הבאות:

  • גדוד 198 – יאבטח לאורך ציר “שיק”, בין “לכסיקון” ו”ראש”, כלפי צפון ומזרח.
  • גדוד 79 – יאבטח את אזור צומת “לכסיקון” – “טרטור” וצומת “לכסיקון” – “נחלה” כלפי החווה הסינית.
  • כוח בפיקוד סגן מפקד החטיבה עם פלוגת טנקים ח’/79, יחידה 424 וכוח “שמוליק” – יאבטח באזור “לכסיקון” 263 – “לכסיקון” 265, כלפי דרום.

בפועל היו התקפות טנקים מצפון לדרום, שבאו בגלים גלים לאורך ובמקביל לציר “לכסיקון”. התקפת הנגד העיקרית התרחשה על ידי חטיבת שיריון 24 המצרית בסביבות השעה 11:00. בשעה 11:37 דיווח מג”ד 198 כי “הגדוד בלם את התקפת הנגד, כאשר הוא משמיד הרבה טנקים, נגמ”שים וכלי רכב רבים. הוא יורה עכשיו בנק”ל על חי”ר בורח”. בקרבות שריון אלה השמיד הגדוד כ-50 טנקים. בשעה 12:30, לערך, החליף גדוד 184, שחזר מהתארגנות, את גדוד 198, באזור ציר “שיק” באבטחת הגזרה כלפי צפון. פלוגה ג’, בפיקודו של סרן גבי ורדי, הוכפפה לגדוד ותגברה את המערך.
גדוד 198 נע לאזור “לקקן” להתארגנות, תחמוש ותדלוק ושימש כעתודה חטיבתית.

השמדת חטיבה 25  – 17.10.73

כאמור לעיל, ב– 16.10 בשעה 18:20 התקבלה הוראה ממפקדת האוגדה לתכנן ולבצע חסימה כלפי דרום ממזרח ל”לקקן”. גדוד 79 קיבל את המשימה וביצע את החסימה ואבטחת האגף באזור “לכסיקון” 265. יחידה 424  וכוח “שמוליק” היו פרוסים באזור “לכסיקון” 263 באבטחה כלפי דרום.

למחרת בבוקר, ב- 17.10 בשעה 08:00, דיווח גדוד 79 שממקומו באזור “לכסיקון” 264 הוא רואה “תנועה גדולה לכוון צפון או צפון-מזרח” – הדיווח הראשון על התקרבות חטיבת הטנקים המצרית 25 עם טנקי ה-T-62.
בשעה 08:36 דיווח מפקד החטיבה למפקד האוגדה כי כוח מהחטיבה נמצא ב”גרפיט” ומזהה טנקי אויב באזור “סגול” 176. מפקד האוגדה הורה למפקד החטיבה “לוודא שהם לא יעברו בשום פנים ואופן”.
בנוסף לתצפיות ודיווחי כוחותינו, החלו להגיע ידיעות מודיעיניות על תקיפה אפשרית של האויב מדרום.

משהוברר למפקד החטיבה כי אוגדה 162 מיועדת לפעול כנגד חטיבה 25, נעשו, ביזמת מפקד החטיבה, ניסיונות תיאום עם מפקדת אוגדה 162 שנמצאה ממזרח לחטיבה, החל מהשעה 07:45. בתחילה נעשו ניסיונות תיאום באמצעות מפקדת אוגדה 143, אך משהניסיונות לא צלחו, התיאומים בוצעו ישירות בין החטיבה (מפקד החטיבה, סגן מפקד החטיבה וקצין אג”ם) לבין מפקד אוגדה 162 (אלוף אברהם [“ברן”] אדן), קצין האג”ם האוגדתי (סא”ל גלעד אבירם), מפקד חטיבה 217 (אל”ם נתן [“נתק’ה”] ניר) ובשלב מאוחר יותר, גם עם מפקד חטיבה 500 – אל”ם אריה קרן. בתיאומים אלה דובר על מיקום הכוחות וזיהויים, החלפת כוחות, גבולות גזרה וכד’.

מאחר וגדוד 79, עם פלוגה ז’/79, נשלח לאבטח את איזור הצליחה בצמתים “לכסיקון” – “נחלה” ו”טרטור” – “לכסיקון”, פעלו פלוגות א’/79 ו-ח’/79 ככוחות חטיבתיים.

פלוגה א’/79 (4 טנקים), בפיקודו של רס”ן אהוד גרוס, שהייתה זקוקה לתחמוש ובעיקר לתדלוק, שוגרה על ידי מפקד החטיבה בשעה 09:00, לערך, להתארגנות ב”כספי” 56.
פלוגה ח’/79, בפיקודו של סגן יאיר ליטביץ, שאבטחה באזור “לכסיקון” 265, הייתה חסרה מאוד בתחמושת, והיא שוגרה על ידי מפקד החטיבה, בשעה 09:00, לערך, להתארגן באזור “לקקן”, שלשם החלו להגיע דרגי החטיבה. אנשי הצוות הופתעו ממארזי התחמושת שעליהם הופיע כיתוב באנגלית – תחמושת שהגיעה ברכבת האווירית של ארצות-הברית כסיוע לצה”ל.

משגבר האיום של חטיבה 25 המצרית מדרום, החזיר מפקד החטיבה, בשעה 11:45, את פלוגה א’/79, שכבר הייתה באזור “גרפיט”, והורה לה להתמקם ב”לכסיקון” 265, לאבטח כלפי דרום, ולבלום את חטיבה 25 המצרית.

בשעה 12:30, לערך, הגיעו ראשוני הטנקים של חטיבה 25 המצרית לטווח של כ-3 ק”מ מדרום לכוח האבטחה והבלימה של פלוגה א’/79 שהיה ממוקם באזור “לכסיקון” 265. הפלוגה הבחינה בכ- 12 טנקי אויב הנעים בראש הכוח, פתחה עליהם באש, בשעה 13:30-13:45, והשמידתם. מ”פ א’/79 דיווח למפקד החטיבה על הכוח וזה שעט עם הטנק שלו להתרשם באופן אישי מהמתרחש ולוודא את השמדת וחיסול ניסיון התקיפה של אזור הצליחה. מפקד החטיבה הורה לפלוגה ח’/79, בשעה 15:00, לסיים את התארגנותה במהירות, לנוע ולתגבר את פלוגה א’/79 ב”לכסיקון” 265. בשלב זה, בשעה 15:15 לערך, השתתפו בקרב 10 טנקים (טנק מפקד החטיבה, פלוגה א’ – 4 טנקים, ופלוגה ח’ – 5 טנקים). בשלב זה, לאחר לחימה קצרה, משנוכח מפקד החטיבה כי ניתן יהיה לבלום את האויב בכוח פלוגתי, ומאחר שפלוגה א’/79 הייתה חייבת להתחמש ולתדלק, הורה מפקד החטיבה לפלוגה א’/79 לנוע לאזור “לקקן” ולהתארגן במקום.

תוך כדי הלחימה תיאם מפקד החטיבה עם מפקד החטיבה 217 מאוגדה 162 – אל”ם נתן (“נתק’ה”) ניר את מיקום היחידות וגבול הגזרות; בשעה 14:20, לערך, פתחה חטיבה 217 באש על האויב מעמדותיה באזור “יחפן” והשמידה את יתרת החטיבה המצרית. חטיבה 500 מאוגדה 162 פעלה במדורג, החל משעה 16:00, לערך, מדרום לחטיבה 217 ולחמה בזנב החטיבה המצרית. בשעה זו הוכרע הקרב וחלק הארי של חטיבה 25 הושמד.

מאחר ובשעה 16:00 היה מתוכנן ששר הביטחון – רב אלוף (מיל’) משה דיין ומפקד האוגדה יגיעו לפגוש את מפקד החטיבה באזור “לקקן”, הורה מפקד החטיבה לקצין האג”ם החטיבתי – סרן אהוד סוקול, ששהה עם יתרת החפ”ק באזור “לקקן”, להחליפו, והחילופים בוצעו בשעה 16:05.

בשעה 17:36 דיווח סגן מפקד החטיבה למפקד החטיבה כי האזור שקט והמליץ לבצע חניון לילה באיזור “לכסיקון” 263.

במהלך הקרב עם חטיבה 25 השמידה החטיבה כ-20 טנקי T-62 של האויב מתוך 50 -55 טנקים שהושמדו לחטיבה בקרב זה.

ביקור שר הביטחון – 17.10.73

שר הביטחון – רב אלוף (מיל’) משה דיין, ומפקד האוגדה – אלוף (מיל’) אריאל (“אריק”) שרון, הגיעו לסיור בזירת הלחימה של החטיבה בשעה 16:00. מפקד החטיבה סקר ותיאר בפני שר הביטחון את לחימת החטיבה, בדגש על הקרבות באזור “החווה הסינית”.
לאחר מכן יצא שר הביטחון לסיור בגזרת הלחימה והתרשם עמוקות.

מפקד החטיבה זוכר את דבר שר הביטחון כאילו נאמרו אתמול “… אמנון! עוד לא ראיתי בחיי שדה קרב כל כך אכזרי…”. את התרשמותו הנרגשת של שר הביטחון הוא העלה על הכתב בספרו “אבני דרך” [ניתן לצפות בעמוד שבו מופיע הציטוט שלעיל בתחתית הכתבה או בהקשה כאן].

המשך אבטחת אזור הצליחה – 17.10.73

בשעות אחר הצהריים הגיעה לאזור “לכסיקון” 263 יחידת סיור ופשיטה 88 (“דוב לבן”), שכללה 5 טנקי PT-76 ו-9 נגמ”שים BTR-50. היחידה הוכפפה לחטיבה והמתינה באזור להתפתחויות.

ליל 17-18.10.73

עם סיום הקרב עם חטיבה 25 המצרית ולקראת לילה נערכה החטיבה לאבטחת אזור הצליחה כדלקמן:

  • גדוד 184 – היה פרוס באזור ציר “שיק”, בין ציר “לכסיקון” לציר “ראש” (“סרוק”), באבטחה כלפי צפון.
  • גדוד 79 – באזור “סגול” 111 כעתודה.
  • יחידה 88 – בחניוני לילה בצמתים “לכסיקון”–”נחלה” ו”טרטור”–”לכסיקון” באבטחה כלפי מזרח.
  • גדוד 198, יחידה 424 וכוח “שמוליק” נפרסו באזור “לכסיקון” 263, כאבטחה כלפי דרום, כאשר כוח “שמוליק” אבטח את חפ”ק מפקד האוגדה.

הלילה היה שקט, באופן יחסי, למעט הפגזות ארטילריות, בעיקר על הגדודים 184 ו- 79. משך הלילה הגיעו 3 התרעות מודיעיניות על תקיפות גדוד עד 2 גדודי טנקים של האויב מצפון. התרעות אלו הועברו לגדוד 184, אך בפועל לא הייתה כל התקפה. מאידך גיסא, מידיעות מודיעיניות הוברר לנו שהמפקדים המצריים דיווחו כי הם תקפו ונחלו הצלחות.

בלילה החלו כוחות אוגדה 162 לצלוח את תעלת סואץ וגדוד 198 חזר לאוגדה 162.

הרחבת ראש הגשר כלפי מזרח וצפון – 18.10.73

בשעות הבוקר התרחשה פעילות אויב מצפון לציר “שיק”. בשעה 08:00, לערך, זיהתה יחידה 88 טנקי אויב הנעים מ”סגול” 105 דרומה, לכיוון “אמיר”. מפקד החטיבה הקצה ליחידה 88 ארטילריה שנורתה על כוח זה, שטווחה על ידה. גדוד 184 זיהה בשעה 08:40 טנקי אויב החפורים בעמדות מצפון לציר “שיק”.

כוח “שמוליק” הוכפף לאוגדה 162, חצה את תעלת סואץ בשעה 10:00,לערך, ונלחם בשורות חטיבה 217.

לאחר השמדת חטיבה 25 ביום הקודם, נראה היה למפקד החטיבה כי אין כל איום משמעותי על האגף הדרומי של אזור הצליחה. כוחות אוגדה 162 וחטיבה 600 נתקלו בקשיים בחלק המזרחי של “החווה הסינית” בלחימה שהייתה ביומיים הקודמים. לפיכך, יזם מפקד החטיבה להרחיב את אזור הצליחה כלפי מזרח, כדי להסיר את האיום האפשרי של תקיפת האויב את כוחותינו באזור הצליחה. מפקד החטיבה הציע למפקד האוגדה שהחטיבה תתקוף את אזור “אמיר” ממערב למזרח – כיוון שהנו עורפי להיערכות האויב, וההצעה נתקבלה על ידי מפקד האוגדה.

התוכנית החטיבתית הייתה כדלקמן:

  • גדוד 184 – במקומו, באזור ציר “שיק”, בין “סגול” 111 לציר “ראש” (“סרוק”), באבטחה כלפי צפון.
  • גדוד 79 – באזור “סגול” 111 מאבטח כלפי צפון. פלוגה אחת נשארת בחסימה כלפי דרום באזור “לכסיקון” 264.
  • יחידה 424 – כובשת את בתי המשאבות, בחיפוי יחידה 88.
  • יחידה 88 – מחפה על כיבוש בתי המשאבות וכובשת את “אמיר”, בדירוג לאחר יחידה 424.

הסיוע הארטילרי שעמד לרשות החטיבה לביצוע התוכנית כלל את הגדודים הבאים:

  • גד”כ (גדוד כבד) 203 מ”מ.
  • גד”ב (גדוד בינוני) 155 מ”מ.
  • גמ”כ (גדוד מרגמות כבדות) 160 מ”מ.
  • מטל”ר (מטול רקטות) 240 מ”מ.

הסיוע תוכנן כך, שעקב הדיוק הרב של מרגמות ה-160 מ”מ ותותחי ה-203 מ”מ יוקצו גדודים אלה לסיוע קרוב, כאשר גדוד התותחים הכבדים 203 מ”מ הוקצה ליחידה 424 בסיוע קרוב לכיבוש בתי המשאבות, וגדוד המרגמות הכבדות 160 מ”מ הוקצה ליחידה 88 בסיוע קרוב לכיבוש “אמיר”. הגדוד הבינוני 155 מ”מ וגדוד מטולי הרקטות 240 מ”מ הוקצו לירי על מטרות מצפון לציר “שיק” כדי לנטרל את האויב בעת ההתקפה.

על יחידה 424 ניתכה אש ארטילרית כבדה בעת תנועתה לעבר בתי המשאבות. עיקר התנגדות האויב הייתה בעת הלחימה בבית המזרחי וליחידה היו 2 הרוגים ופצוע. עם כניסת היחידה לבתים, האויב החל להימלט וכיבוש בתי המשאבות הסתיים בשעה 13:31. בשלב זה החלה יחידה 424 בסיוע באש וחיפוי לקראת כיבוש “אמיר” על ידי יחידה 88.

עם גמר כיבוש בתי המשאבות על ידי יחידה 424, הורה מפקד החטיבה, בשעה 16:20, ליחידה 88 (“דוב לבן”), לתכנן התקפה לכיבוש “אמיר”. בשעה 17:10, לקראת סיום הסיוע הארטילרי,  נתן מפקד החטיבה ליחידה 88 אישור לעלות על “אמיר”. במתחם היו כוחות קטנים, שלא היוו מקור התנגדות משמעותית ובשעה 17:29 דיווח מפקד יחידה 88 – רס”ן יוסף (“יוסל’ה”) יודוביץ כי “.. “אמיר” בידינו” וכי לכוח לא היו נפגעים.

במקביל לכיבוש בתי המשאבות ב”חווה הסינית”, זיהה מפקד החטיבה אפשרות להרחיב את אזור הצליחה צפונה. גדודים 184 ו- 79, שהיו ערוכים כלפי צפון, קיבלו, בשעה 13:55, את המשימה לתקוף צפונה בסיוע ארטילרי ואווירי, כאשר “סגול” 139 מהווה גבול גזרה ביניהם.
גדוד 184 תקף בגזרתו שבין ציר “ראש” ל”סגול” 169. במהלך ההתקפה נתקלו הטנקים בעשרות טנקי אויב שרופים ותקינים שצוותיהם כנראה נטשו אותם. מחשש להיפגעות ירו צוותי הטנקים לעבר טנקי האויב והשמידום. אולם, עם כל הזהירות המתבקשת, 3 טנקי אויב, שהיו בעמדות חפורות ולא זוהו, פתחו באש מטווח 100 מטר מהאגף ופגעו בפלוגה ח’ ומפקד הפלוגה – סרן אלי ששון נהרג. הגדוד המשיך בהתקפה והגיע עד “סגול” 107 ו”סגול” 106. בהתקפה זו היו לגדוד 12 חללים ו- 3 פצועים.
גדוד 79 תקף, במקביל, בגזרתו שבין “סגול” 169 ומזרחה באזור ציר “לכסיקון”. צוותי הטנקים נתקלו אף הם בקשיי זיהוי של טנקי האויב, עקב ריבוי שלדות הטנקים וכלי הרכב בשטח, ובאופן מעשי רק כשטנק אויב פתח באש ניתן היה לזהותו על פי מקור הירי. התנגדות האויב בגזרה זו הייתה עיקשת והגדוד הגיע עד “סגול” 134 שם נעצר.
בשעות הערב הוחלפו הגדודים 184 ו-79 על ידי יחידה 88 ונעו לעבר אזור “לקקן” להתארגנות.

ליל 18-19.10.73

החטיבה התארגנה באזור “לקקן”– “לכסיקון” 263 תוך אבטחה כלפי דרום, ובאזור “סגול” 169, שבו הייתה ממוקמת יחידה 88 באבטחה כלפי צפון.

ב- 19.10, שעה 05:38 קיבלה החטיבה הוראה כי חטיבה 600 תחליף אותה באזור שמצפון לציר “שיק”. מפקד החטיבה תיאם את ההחלפה עם מח”ט 600 וההחלפה הסתיימה, כאשר חטיבה 600 החליפה את יחידה 88.
בשעה 08:00, לערך, קיבל מפקד החטיבה הוראה ממפקד האוגדה להתארגן לצליחת התעלה.

כתב: אלוף (מיל’) אמנון רשף – מח”ט 14 במלחמת יום הכיפורים.
אושר: צה”ל/מחלקת היסטוריה.
ערך: אל”ם (מיל’) ברוך קורות.

Series Navigation<< כיבוש “הגדה הקרובה” – “החווה הסינית” – 15-16.10.73צליחת התעלה וכיבוש מתחם “אורחה” ו”סרפאום” – 19.10.73 >>