פורסם ב”שריון”, גיליון 29, ספטמבר 2008 . עמודים 6-14. באדיבות הביטאון “שריון” של עמותת “יד לשריון”

כתבה זו [*] מתארת את לחימת החטיבה ושל הרכב כוחותיה בשלבים השונים של הלחימה לכיבוש ואבטחת אזור הצליחה בחתך יחידתי אולם תיאור זה הוא קרוב לוודאי רק החלק היבש והמתומצת של עלילות החטיבה, שרצופים מעשי גבורה של לוחמים מכל החילות ומכל הדרגות והיריעה קצרה מלדון בהם. זהו פרק ראשון בכתבה והפרק השני יובא בגיליון הבא של “שריון”.

אין הוכחה טובה ממראה עיניים. התרשמותם של מפקדים מרמות גבוהות ובעלי ניסיון מלחמתי מהמראות שנותרו בשדה הקרב, הביאו אותם ללמוד על שהתחולל בו ושימשו קנה מידה להערכתם הרבה למעשיה של החטיבה.
שר הביטחון רא”ל (מיל’) משה דיין ביקר בשדה הקרב ביום 17 באוקטובר 1973 ותיאר את המראה המצמרר שנגלה לעיניו: “שטח החווה הסינית חרוץ תעלות השקיה עמוקות. פזורים בו כמה בניינים, אחד מהם של שתי קומות. החווה היא ממזרח לתעלה, בין האגם המר לאיסמעיליה. לא רק אריק ואמנון, שעשו כאן את המלחמה בגופם, גם אני לא יכולתי להסתיר את רגשותיי. מאות כלי רכב קרבי פגועים ושרופים, קצתם עדיין מעלים עשן. טנקים ישראלים ומצריים בלולים אלה באלה, עשרות מטרים בלבד מפרידים ביניהם. מכוניות משא נטושות, פגזים וציוד אישי שהתדרדרו מרכב בורח. ובתווך – סוללות טילים סאם-2 וסאם-3. במרכז כל סוללה משגר מחופר בקרקע, וסביבו מכוניות עמוסות טילים – קצתם שלמים וקצתם פגועים, ואיזה נוזל צהוב מטפטף מהם. כל טנק שהתקרבנו אליו – קיוויתי שלא נגלה סימני צה”ל מתחת לשחור השריפה. הלב נצבט. הם לא היו מעטים. אינני טירון במלחמה ובמראותיה, אך כתמונה הזו לא ראיתי, לא במציאות, לא בציור ואף לא בסרטי קולנוע. שדה קטל עצום, משתרע לכל עבר, כמה שהעין משגת. הגוויות (חיילים מצריים) לא היו רבות. אבל הטנקים, הנגמ”שים, התותחים ומכוניות התחמושת, שרופים, פגועים, הפוכים ומעלים עשן, העידו על קרב האימים שהתחולל כאן”.[1]

אלוף ישראל טל, שגם הוא סייר בשדה הקרב, זוכר גם היום בבירור, 35 שנה לאחר מלחמת “יום הכיפורים”, כיצד הוא נדהם והתחלחל כאשר ראה את המראות של שדה הקרב – קִרבה הפיסית ומגע קרוב בין עשרות טנקים של שני הצדדים הלוחמים, שהגיע עד שתותח של טנק פגוע מונח ונוגע בטנק פגוע אחר. לדעתו לסיטואציה של הקרב הלילי “פנים אל פנים” בין טנקים (שהשריון בדרך כלל נמנע ממנו) שהתחולל כאן, אין תקדים ודוגמה בהיסטוריה העולמית של הלחימה המשוריינת, כולל קרב “עַלַם חַלְפָה” במדבר המערבי ב-1942 וקרב קורסק הנודע ביולי 1943. מתוך כך התייחס טל בהערכה רבה לפועלו של המח”ט בליל 15 – 16 באוקטובר 1973 וציין את יכולתו לעמוד במבחן: “אמנון רשף עבר ניסיון מדהים. אני לא שמעתי על אף מפקד שריון אחר שעבר מסה כזו כמו שעבר באותו לילה אמנון רשף”. מסקנתו הנחרצת הייתה שקרב זה היה “קרב  השריון הכי אכזרי בהיסטוריה”.[2]

טנק מצרי וטנק ישראלי פגועים בצומת “טרטור” – “לכסיקון” ב”חווה הסינית”

ליל האש והדמים האכזרי של חטיבה 14

השבוע הראשון של הלחימה בחזית הדרום החל בקרבות ראשונים של כוח הטנקים הסדיר שהחזיק את קו התעלה. חטיבת השריון הראשונה שנלחמה במצרים הייתה 14 ונוספו לה החטיבות הסדירות 401 ו-460. בקרבות נגד הכוחות המצרים הצולחים נגרמו לשריון הישראלי אבדות כבדות. התקפת נגד שנפתחה לאחר הגעת אוגדות המילואים נכשלה, והכוחות הישראליים עברו לקרבות בלימה שהקפיאו את המצב. התקבלה החלטה לחולל מפנה בחזית זו על ידי צליחת כוחות גדולים לגדה המערבית של תעלת סואץ. מגמה זו קיבלה חיזוק לאחר כישלון של התקפת השריון המצרי ב-14 באוקטובר 1973, שבה נגרמו למצרים אבדות רבות. אזור הצליחה שנבחר היה בגזרת דור סוואר (אזור התפר שבין ארמיות 2 ו-3 המצריות). פיקוד הדרום הטיל על אוגדה 143 להתקדם לעבר התעלה, לכבוש את הגדה הקרובה, לייצב ראש גשר בגדה המזרחית ולהקים גשרים על תעלת סואץ. הצלחת האוגדה היוותה תנאי להמשך הצליחה ולהעברת כוחות נוספים של הפיקוד. חלוקת המשימות באוגדה 143 הייתה כלהלן:

  • חטיבה 14 מתוגברת – כיבוש הגדה הקרובה ואבטחת אזור הצליחה.
  • חטיבת צנחנים 247 – צליחה ותפיסת ראש גשר בגדה הרחוקה.
  • חטיבה 600 – הטעיה לפעולת חטיבה 14 על ידי תקיפת ארמיה 2 ממזרח.
  • חטיבה 421 – גרירת אמצעי הצליחה וצליחה לגדה המערבית.

בקבוצת פקודות אוגדתית שנערכה במחנה “טסה” ב-15 אוקטובר בשעה 0700 פורטה משימת חטיבה 14 כלהלן:

לכבוש את הגדה הקרובה באזור הצליחה בהתקפת לילה, לפתוח את הצירים “עכביש”, “נחלה” ו”טרטור” למעבר כוחותינו, ולסייע באש לכיבוש הגדה הרחוקה על ידי חטיבת חיר”ם 247.
להיות בכוננות לצלוח את התעלה בעקבות חטיבה 421, כאשר חטיבה 600 תחליף את החטיבה ותאבטח את המעבר.

למשימה שהוטלה על החטיבה היה תפקיד מפתח במערכה של הצליחה המתוכננת, משום שהיא הייתה השלב הראשון במערכה זו, וההצלחה בביצוע הייתה תנאי הכרחי לקראת ביצוע השלבים הבאים:

  • ידיעות על קרקע ואויב והשפעתן על התכנית החטיבתית
  • קביעת אזור הצליחה הסתמכה על התפר שהיה שבין שתי הארמיות המצריות השנייה והשלישית, שהותיר את המרחב בן המעוזים “מצמד” ו”לקקן” ללא אויב. סיור שנערך מספר ימים לפני כן אימֵת שהאזור אכן אינו תפוס בידי האויב. סיור נוסף נערך בבוקר יום ה”ע”. משימות חטיבה 14 – פתיחת הצירים שהובילו לאזור הצליחה ואבטחת אזור הצליחה – הוערכו כתנאי הכרחי לביצוע הצליחה, שכן רק לאחר שהם יושגו אפשר יהיה להביא את אמצעי הגישור לתעלת סואץ, לגשר מעליה ולהפעיל כוחות ניכרים בגדה המערבית. על החטיבה הוטל גם לאבטח את אזור הצליחה על ידי כיבוש והחזקה של השטח שנמצא  שמצפון לציר “נחלה” בטווח של ארבעה ק”מ ממנו.

קרקע

לצה”ל היה מידע מלא על השטח שבו הייתה החטיבה מיועדת לפעול. אזור החווה הסינית שהשתרע ממזרח לציר “לכסיקון”, היה מרושת בתעלות שהקשו על התנועה. מצפון לציר “טרטור” והחוף הצפוני של האגם המר הגדול היו אזורים טובעניים רוויי מים ומוצפים. המשמעות – התנועה הייתה אפשרית בצירים בלבד. השטח שמצפון למצמד, בין “לכסיקון” ותעלת סואץ, היה נוח לתנועה פרט למספר ביצות. הצירים העיקריים בשטח היו:

  • ציר “עכביש” – כביש סוג א’ המתחבר לאזור התעלה ליד מעוז “לקקן”.
  • ציר “טרטור” – דרך עפר סוג א’ עד ציר “לכסיקון”, ומשם כביש סוג ב’ עד למעוז “מצמד”.
  • ציר “נחלה” – כביש סוג ב’.
  • ציר “לכסיקון” – כביש סוג א’ העובר במקביל לתעלת סואץ, כ-3 ק”מ מזרחית לה.

אויב

לידיעות על האויב, עוצמתו והיערכותו, הייתה חשיבות רבה משום השפעתן על התכנון ועל הפעלת החטיבה. הידיעות על האויב הושגו בעיקר על ידי צילום אווירי שנערך בכל יום ולעתים אף בתדירות גבוהה יותר ומהאזנה לקשר ועל בסיס הידיעות סוכם מצב האויב. לאחר מעשה אפשר לומר שהיה פער משמעותי בין הידיעות שהועברו לחטיבה לפני הפעולה לבין המציאות שהתגלתה בשטח. בהתאם לידיעות על האויב נכון ל-15 באוקטובר, הוחזקה הגזרה הדרומית בראש הגשר של ארמיה 3 המצרית בידי דיוויזיית חי”ר 16. אזור האחריות שלה כלל את אזור מעוז “לקקן” אך היא לא החזיקה שם כוחות. חטיבת חי”ר 16 מדיוויזיה זו פרסה באזור הדרום-מערבי של הדיוויזיה כשחזיתה מופנית לכיוון דרום-מזרח ופריסת גדודיה הייתה: גדוד 18 קרוב לצומת “טרטור”,[3] גדוד 16  נפרס ממזרח לגדוד 18 וגדוד 17 בעורפם של שני הגדודים. במפה המצרית שלהלן מצוינת פריסת הגדודים ונראה בה כי צומת ציר “טרטור” נכלל בבירור בתוך מערך ההגנה. כבר בליל הפריצה התברר כי בצומת “לכסיקון” – “טרטור” היה מגנן נ”ט שהשתרע לאורך כל ציר “טרטור” וכלל כ-10 טנקים, מספר גדול של משגרי טילי נ”ט סאגר ומטולי אר-פי-ג’י. ומדרום לצומת הונח שדה מוקשים נ”ט משני צידי ציר “לכסיקון”.

מפה מצרית המתארת את פריסת
דיוויזיה 16 מארמיה 2, (צולמה בידי
דני אשר באתר ההנצחה של הארמיה
השנייה המצוי כיום בתל סלם -מעוז לקקן לשעבר)

היו ידיעות על כך שהמפקדה העיקרית של דיוויזיה 16 נמצאת במעוז “מצמד” ב’. לאחר מעשה נמצאו מעוזי “מצמד” ריקים. בזמן הפעולה התברר כי אזור מרחב התעלה, בעיקר מצפון לציר “שיק”, שימש לריכוז הדרגים של דיוויזית השריון 21, ונמצאו בו סוללות ארטילריה ונגמ”שים בתוך דיפונים, משאיות ועמדות אישיות וכן טנקים מדיוויזיה 21. המודיעין הטקטי, שחשיבותו לפעולת חטיבה 14 הייתה גדולה לאין שיעור, לקה בתיאור הפריסה של חטיבת החי”ר 16 ובעיקר בזו של גדוד 18, וכן המעיט או לא ייחס חשיבות מרובה לכוחות שנמצאו לאורך ציר “לכסיקון” ולאלה שנמצאו מדרום ומצפון לציר “שיק”.היו ידיעות על כך שהמפקדה העיקרית של דיוויזיה 16 נמצאת במעוז “מצמד” ב’. לאחר מעשה נמצאו מעוזי “מצמד” ריקים. בזמן הפעולה התברר כי אזור מרחב התעלה, בעיקר מצפון לציר “שיק”, שימש לריכוז הדרגים של דיוויזית השריון 21, ונמצאו בו סוללות ארטילריה ונגמ”שים בתוך דיפונים, משאיות ועמדות אישיות וכן טנקים מדיוויזיה 21. המודיעין הטקטי, שחשיבותו לפעולת חטיבה 14 הייתה גדולה לאין שיעור, לקה בתיאור הפריסה של חטיבת החי”ר 16 ובעיקר בזו של גדוד 18, וכן המעיט או לא ייחס חשיבות מרובה לכוחות שנמצאו לאורך ציר “לכסיקון” ולאלה שנמצאו מדרום ומצפון לציר “שיק”.

שריון אויב

הצבא המצרי באזור פעולת חטיבה 14 פרס את הטנקים שלו בשתי צורות: טנקים קדמיים מגדוד השריון החטיבתי ומהגדוד של דיוויזיה 16 פוזרו בתוך המערכים הקדמיים, כשלכל גדוד חי”ר צורפה כפלוגת טנקים. אגרופי טנקים בעורף המערך הקדמי הדיוויזיוני התבססו על טנקי דיוויזית השריון 21. בהתאם לידיעות שהיו בידינו לפני ההתקפה, הדיוויזיה כללה שתי חטיבות טנקים, חטיבה 1 וחטיבה 14, שספגו אבידות כבדות גם בעת המתקפה שלהם ביום 14 באוקטובר 73, וכן חטיבה ממוכנת 18 שבאותה עת הייתה שלמה. היערכות שריון האויב, כפי שפוענחה מתצלומי האוויר, הייתה כולה באזור “מיסורי” וצפונה ממנו, כאשר באזור “אמיר” ומעט צפונה לו נפרס ריכוז מנהלתי וארטילרי. הטנקים היו פרוסים באזור שבין “מיסורי” לבין ציר “טליסמן” ואזור “טוסון”.[4] מידיעות והערכות שהתקבלו מאוחר יותר התברר כי פריסת דיוויזיה 21 וחטיבותיה, מאזור “אמיר” וצפונה כללה בשלב זה 100 – 136 טנקים:

  • חטיבת שריון 1 בדרום ראש הגשר באזור “אמיר” – “שיק” וכוחה מנה כ-30 טנקים עד 66 טנקים.
  • חטיבה ממוכנת 18 (שהוכפפה בשלב זה כדרג שני לדיוויזיה 16) במרכז ראש הגשר, מצפון לציר “שיק”, וכוחה מנה כ-30 טנקים.
  • חטיבת השריון המצרית 14 בצפון ראש הגשר, בעורף “מכשיר” ו”חמוטל”, וכוחה מנה כ-40 טנקים (ההערכה אינה מדויקת משום שבקרבות ליל 16-15 באוקטובר נפצע מח”ט 14 המצרי, במהלך הקרב עם חטיבה 14 של צה”ל, ולפיכך החטיבה הייתה קרובה יותר לאזור הלחימה).

מהמשמעויות של הנתונים הידועים על קרקע, על אויב ושל לוח הזמנים (פעולת לילה) – נגזרה שיטת הפעולה שהייתה:

  • ההיערכות העיקרית של האויב היא כלפי מזרח, לכן הכיוון כללי של ההתקפה יהיה מדרום לצפון וממערב למזרח.
  • ניצול המרחב הריק שבין מעוז “לקקן” למעוז “מצמד” לשם הגעה לציר “לכסיקון” ולאחר מכן פריצה צפונה.
  • ההתקפה בלילה תבטל במידה רבה את היתרון שהיה למצרים בריבוי נשק נ”ט ארוך טווח (טנקים וטילי סאגר).
  • אופי השטח חִייב תנועה בלילה על צירים מוגדרים, שהוערכו כלא מוחזקים בידי כוחות אויב ניכרים, כאשר גל ראשון של טנקים נע בראש, פורץ ומתגבר על התנגדות האויב באש. גל שני המורכב מחי”ר וחרמ”ש על גבי זחל”מים לטיהור השטח.
  • פעולת בלילה מגבילה את השליטה על הכוחות ועל התיאום ביניהם ולפיכך הוטלו משימות על כל אחד מכוחות החטיבה, כשכל כוח פועל בגזרתו בנפרד.

ביום 15 אוקטובר בשעה 11:00 נערכה ב”טסה” קבוצת פקודות חטיבתית ובשעות אחר הצהרים קוימו אישורי תכניות של היחידות. במקביל נערכו הכנות תחזוקתיות למבצע.

סד”כ החטיבה, כוחות ומשימות

החטיבה תוגברה בכוחות נוספים וכוחה הכולל עמד על 97 טנקים. להלן פירוט הכוחות והמשימות:

  • גדס”ר 87 כלל שלוש פלוגות סיור (22 טנקים ונגמ”שים) – ניווט והובלת החטיבה, כיבוש מעוזי “מצמד” והגדה המזרחית בגזרת “נחלה”  – “שיק”, וסיוע לחטיבת חיר”ם  247 בכיבוש הגדה הרחוקה.
  • גדוד טנקים 79 שכלל 22 טנקים – כיבוש הגדה המזרחית בגזרה שבין תעלת סואץ וציר “לכסיקון” עד ציר “אושה”. ניסיון לתפוס גשר מצרי בגזרתו.
  • גדוד טנקים 184 שכלל 21 טנקים – כיבוש הגדה המזרחית (ממזרח לציר “לכסיקון”) ואבטחה כלפי צפון-מזרח.
  • גדוד טנקים 407, מחטיבה 600 שכלל 23 טנקים (פחות פלוגה) – פתיחת הצירים “עכביש” ו”טרטור” מהעורף.
  • יחידה 424 ועוד 4 טנקים מגדוד 407 – טיהור הגדה הקרוב בגזרת גדס”ר 87.
  • “כוח שמוליק” (מפקדת גדוד ושתי פלוגות חיר”ם) ועוד 4 טנקים מגדוד 407 – ינוע אחרי גדוד 407 ויטהר את ציר “טרטור” ואת אזור המבנים של “החווה הסינית”.
  • גדס”ר 317/582 (מפקדת גדוד, פלוגת חי”ר, פלוגת הנדסה ופלוגת תול”ר), הוכפף לחטיבה בשעות אחה”צ והצטרף אליה בשעות הערב – ינוע בעקבות החטיבה, יאבטח את אזור הפעולה כלפי דרום ב”לכסיקון” 263, ינוע לעבר “לקקן” ויהווה עתודה חטיבתית.

סיוע

שני אגדי ארטילריה סייעו למאמצי אוגדה 143 בגזרות הלחימה שלה כשלרשות מפקד הסיוע של חטיבה 14 עמד הסד”כ הארטילרי הבא:

  • 2 גדודי ארטילריה בינוניים 155 מ”מ.
  • 1 גדוד אם-109 קצר קנה.
  • 1 גדוד מרגמות כבדות מתנייעות  160 מ”מ.
  • 1 גדוד מטולי רקטות 240 מ”מ.
  • שתי סוללות תותחי 175 מ”מ.

משימות הארטילריה היו:

  • ירי רצוף בעת התנועה לעבר המטרות באזורי “מצמד” ו”אמיר”, כדי למנוע גילוי מוקדם של פריצת החטיבה.
  • ירי פגזי זרחן על “לקקן”  לצורך ניווט  והזדהות בתנועה.
  • ירי על מטרות משני צידי ציר “לכסיקון” תוך העתקת האש עם התקדמות הכוחות.
  • סיוע קרוב לגדס”ר 87 בגדה המזרחית.
  • סיוע לגדוד 407 בפתיחת הצירים “עכביש” ו”טרטור”.
  • טיווח מטרות הגדה המערבית כסיוע לחטיבה 247.

שלבי הלחימה

15 באוקטובר 18:05 – 21:06

מפת אזור הפעולה
בשעה 18:05 התחילה השדרה החטיבתית לנוע מ”כספי” 56 לעבר ציר “לכסיקון” 263 כדי להימנע מהסתבכות בתעלות המים. סדר התנועה היה: גדס”ר 87 מוביל, אחריו חפ”ק המח”ט, גדוד 79, גדוד 184, גדוד 407, יחידה 424, “כוח שמוליק”. צומת “עכביש” – “כספי” הופגז בידי המצרים והטנקים והנגמ”שים עקפו אותו בדיונות. כוחות החי”ר שהיו על גבי זחל”מים התקשו בעקיפה ופיגרו אחר לוח הזמנים המתוכנן. החטיבה נעה לפי התכנית ובשעה 20:05 הגיע ראש השדרה לציר “לכסיקון” והחלה הפריצה צפונה בשדרה חטיבתית. גדס”ר 87 – נע בראש החטיבה. בהגיע הפלוגות לנקודות הפיצול מציר “לכסיקון” הן פנו מערבה ליעדיהן:

  • פלוגה ב’ בצומת לכסיקון” – “שיק”. כחצי ק”מ מהצומת נתקלה בריכוז צפוף של כלי רכב שונים, נגמ”שים ומספר טנקים ופתחה באש. הצליחה להגיע לתעלה, התמקמה במקום תוך שהיא ממשיכה באש כלפי מקורות האש, כולל גם אלה שממערב לתעלה. הפלוגה פגעה ב-3 טנקי אויב שחלפו לידה. השטח היה מלא במדורות של כלי רכב בוערים. אבדותיה היו הרוג אחד ופצוע אחד. הפלוגה התמקמה ב”סרוק”.
  • פלוגה א’ פנתה בצומת “נחלה” לכיוון “מצמד”. מ”מצמד” נפתחה עליה אש והפלוגה השיבה באש לכל האגפים. הפלוגה התחברה למג”ד ולפלוגה ג’ קצת צפונה מ”מצמד”.
  • גדוד 79 נע עם חפ”ק המח”ט. לאחר חציית צומת “לכסיקון” – “טרטור” הוא הגיע לצומת “לכסיקון” – “שיק” בשעה 21:06 והתפרס לקראת ביצוע משימתו.
  • גדוד 184 נע צפונה על ציר “לכסיקון” בתנועה שוטפת פרט לטנק שנפל לתעלה ליד מעוז “לקקן”.

בשלב זה תנועת החטיבה, שנעשתה בתנאי ראות לילה טובים, התנהלה לפי התכנית המקורית מלבד תקלות מועטות. השתלטות גדס”ר 87 על מרחב שבין “נחלה” ל”שיק” אמנם נתקלה באויב אך הגדס”ר הצליח למלא את משימתו.

15 באוקטובר 21:06 – 22:00

גדוד 79 פרץ צפונה והמשיך בהתקדמותו  בציר “לכסיקון”. הגדוד הבחין בעשרות רבות של כלי רכב ורק”ם הפזורים משני צידי הכביש. בתחילה הוא נתקל בהתנגדות קלה שהלכה וגברה, וככל שהגדוד התקדם צפונה נוספה עליה אש של מטולי נ”ט ואף של טנקים. מ”פ של הגדוד נהרג אך הגדוד לא הפסיק את התקדמותו. בשעה 21:30 הוא הגיע עד ציר “אושה” ונעצר במקום כדי להיערך ולבחון את המצב. סקירת מצב הגדוד העלתה שכוחו התדלדל באופן חמור וללא שני מ”פיים, בעוד לחץ הלחימה הלך וגבר. טנקי אויב הגיחו ממרחקים קצרים ונורו ונפתחה אש על כלי רכב וחיילי אויב שנעו בטווחים קרובים מאוד. בשעה 21:53 ביקש המג”ד רשות לסגת לכיוון צומת “שיק” – “לכסיקון” כדי לייצב שם קו עמדות, משום שנותרו לו מעט טנקים ואושר לו לעשות כן.

השדרה של גדוד 184 הגיעה בשעה 21:10 לצומת “לכסיקון” – “טרטור” ונתקלה במפתיע באש נ”ט מטווחים קצרים מאוד (עשרות מטרים). הובחנו צריחי טנקים שהתגלו מעל לסוללות. טנקים של הגדוד החלו להיפגע ונשארו במקום ואנשי צוות שנחלצו מהם התפנו בכוחות עצמם. טנקים שהיו בכושר תנועה המשיכו לנוע צפונה ונראה היה שהגדוד כמעט ומתפורר. המג”ד נחלץ עם עוד שני טנקים ולאחר מכן הצטרף אליהם טנק נוסף והם נעו צפונה. לאחר שהמג”ד הגיע לצומת “שיק” – “לכסיקון” הוא פרס את כוחו והסתער לכיוון צפון-מזרח ונעצר לאחר כ-650 מ’ נוכח התנגדות קשה. מעט מאוחר יותר הצטרפו למג”ד עוד שישה טנקים של הגדוד. בתחילה לא היה מפקד החטיבה מודע למה שאירע בצומת ולמצבו של הגדוד. דיווח ראשון של מג”ד 184 למח”ט על מצבו הקשה של הגדוד הועבר בשעה 21:28. דיווח נוסף של המג”ד משעה 21:41 הודיע: “נשארתי עם כ-8-7 כלים, אני בעמדות קשה לי  להתקדם.” [5]

מרשם סכמטי של צומת “טרטור” – “לכסיקון” (גרפיקה: נעמה רגב)

חפ”ק המח”ט, שהתמקם מצפון-מערב לצומת “שיק” “לכסיקון”, ניהל את הקרב תוך שגם הוא יורה על חיילי חי”ר ואף השמיד חמישה טנקי אויב מטווח 30 מ’.

טנק מצרי ראשון מתפוצץ. טנק  שני (משמאל) נפגע מתוך 5 טנקים שהושמדו
ע”י המח”ט בטווח 30 מ’ ב”חווה הסינית”. צילום: פנחס אלעזרי

קשה להסביר מדוע אפשרו המצרים לכוחות הקדמיים של חטיבה 14 לחלוף על פני צומת “טרטור” – “לכסיקון” ללא שהגיבו על כך. נראה שעד קצת לאחר שעה 21:00 הם הופתעו מעצם הופעת חטיבה 14 בשטח ולא הפנימו את משמעות הדבר. מפנה ברור בהערכתם חל עם תחילת ההתקפה של גדוד 79 וככל הנראה הם סברו שהמאמץ של חטיבה 14 הוא חלק מתכנית כוללת להתקפה על ארמיה 2 מעורפה, בנוסף להתקפה של חטיבה 600 מדרום-מזרח, שהחלה שעתיים קודם לכן. הם הגיבו במהירות תוך שימוש במרב האמצעים המיידיים שעמדו לרשותם – חיזוק מוצבי גדוד 18 שפרס בצומת “טרטור” בטנקים ונשק נ”ט והפעלת טנקים שהיו באזור שמצפון לציר “שיק”, ככל הנראה מדיוויזיה 21 (ידיעות שהתקבלו בחטיבה ממקורות מודיעין  דיווחו שהאויב תוקף בכוח של שני גדודי טנקים).

גדוד 407, שנע אחרי גדוד 184 בשדרה החטיבתית, היה מתוכנן להתפצל לשני כוחות: פלוגה שתנוע על ציר “עכביש” ותפתח אותו, ופלוגה אחרת שתנוע על ציר “טרטור” לשם פתיחתו. הפלוגה המיועדת לציר “עכביש”, שמנתה 9 טנקים פנתה ליעדה ונעה על ציר “עכביש” כשארבעה טנקי פרוסים לפנים. היא נתקלה באש אויב דלילה והגיעה עד “עכביש” 52. במשך התנועה נפגעו שני טנקים (אחד מהם עלה על מוקש). בשעה 22:45 חזרה הפלוגה לצומת “עכביש” – “לכסיקון”.

מג”ד 407 עם פלוגת טנקים שנייה שנועדו לפתיחת ציר “טרטור” התקדם והתלבט במה שנראתה לו כבעיה העיקרית – איתור הכניסה מזרחה לציר “טרטור”, שהיה דרך עפר וככל הנראה לא היה מודע למה שקרה לגדוד 184 בצומת. על הכוח נפתחה אש מהצומת שכתוצאה ממנה נדלקו שלושה טנקים. המג”ד ריכז את יתרת הטנקים והתכוון להמשיך לפרוץ ב”טרטור” ולאחר שהוא נפצע (21:40) קיבל מ”פ ב’ – סרן גדעון גלעדי את הפיקוד על הכוח שמנה חמישה טנקים. הכוח קיבל הוראה מהמח”ט להמתין במקומו.

כשעה לאחר שהחטיבה החלה בהתקפתה התברר כי היא עומדת בפני שני קשיים עיקריים, האחד לחץ של התקפות שריון מצפון על אזור הצליחה כשכוחותיה מדולדלים, והאחר חסימת ציר “לכסיקון” בצומת “טרטור” שניתקה בין שני הגופים החטיבתיים, ויותר מכך היא עיכבה את הנעת אמצעי הצליחה.

15 באוקטובר 22:00 – 24:00

לאחר ששתי יחידות נפגעו במגנן הנ”ט חדרה לתודעת החטיבה הסכנה הטמונה בו. בשעה 22:02 שאל מפקד האוגדה את המח”ט: “האם מצבך בסך הכול טוב?” תשובת המח”ט, שכנראה ניסה להמעיט מחומרת המצב, הייתה: “לא הייתי מגדיר אותו כטוב, אנחנו צריכים להתארגן באזור. קודקוד 3 נפגע ויחידת משנה שלו שעלתה על “טרטור” עלתה על מארב ויש להם שמה נפגעים ואני כרגע מארגן שם את המצב”.[6]  אך המצב הלך והסתבך. היחידה השלישית שנכנסה לאזור הייתה יחידה 424 שיעדיה היו: כוח משנה אחד לטיהור ציר “נחלה” לעבר “מצמד”, כוח משנה שני לתנועה מצומת “טרטור” – “לכסיקון” לעבר “מצמד”, וכוח שלישי עתודה. כק”מ מערבה מצומת “נחלה” – “לכסיקון” נפתחה על הכוח ממזרח אש ארטילרית ואש טנקים ונורה עליה מטח של טילי סאגר. זחל”ם התפוצץ וחסם את ציר “נחלה” והיו בו 9 הרוגים וכן היו לה נפגעים נוספים. גם הכוח שנע בציר “לכסיקון” צפונה נתקל אף הוא באש כבדה.

כוח רביעי שנע בציר “לכסיקון” והופנה למגנן הנ”ט כדי לחלץ נפגעים – היה “כוח שמוליק”. בעת חילוץ הנפגעים, נפגע גם כוח זה מאש מגנן הנ”ט, וארבעה מתוך 10 הזחל”מים שלו נפגעו. על הזחל”מים הנותרים הועמסו נפגעי היחידה וכן ניצולים מטנקים פגועים שהיו בשטח. היחידה התמקמה בתעלת מים ממזרח לציר “לכסיקון” ופתחה באש על מגנן הנ”ט.

שני גדודים של חטיבה 14 נפגעו במגנן הנ”ט וסבלו אבדות. ההשפעה של אירועים אלה הייתה רבה משום שהם מנעו מחטיבה למלא חלק ממשימותיה בהבטחת אזור הצליחה, לדוגמה: אי סריקת ציר “נחלה” וטיהור מעוז “מצמד”, אי יכולת לפתוח את ציר “טרטור” שהוקצה לגרירת גשר הגלילים והניתוק בין שני חלקי החטיבה. בנוסף התגלתה בעיית פינוי הנפגעים ממגנן הנ”ט, שהייתה מעיקה וסבוכה בגלל קשיי הגישה לרק”ם שנפגע ובגלל שהימצאות חיילי צה”ל באזור הגבילה את מתן הפעלת התגובה העיקרית המיידית – הנחתת אש ארטילרית.

השארית של כל הכוחות שהיו באזור מגנן הנ”ט עסקו בחילוץ נפגעים. מ”פ ב’ מגדוד 407 עסק בחילוץ נפגעי יחידתו ובשעה 22:36 הודיע על פינוי כל הכלים, אך  הודעה ברשת הקשר הצביעה על כך שעדיין נותרו בשטח נפגעים מגדוד 184. יחידה 424 וכוח “שמוליק” עסקו אף הם בחילוץ. האש הארטילרית הסלקטיבית שנורתה על אזור מגנן הנ”ט (כדי להימנע בפגיעה בפצועים שנותרו) הוכוונה על ידי מ”פ ב’ מגדוד 407.

במקביל לאירועים בצומת “טרטור” – “לכסיקון” נמשך לחץ של התקפות שריון אויב מצפון לדרום. לרוב היו אלה התקפות בעוצמה של פלוגת טנקים, ופעם אחת בעוצמה של גדוד טנקים. מחמת לחץ ההתקפות והימצאות של חיילים מצריים בשטח, אושר לגדוד 79 לנוע לאחור ולתפוס עמדות כ-2 ק”מ מצפון לציר “שיק” ממערב לציר “לכסיקון”, וגדוד 184 נערך במקביל ממזרח לציר. אף שציר “לכסיקון” היה כביש ברור בשטח, היה צורך בתיאום נוסף ובפיקוח כדי למנוע ירי בין שני הכוחות, ורשתות הקשר החטיבתית והגדודיות היו מלאות בחילופי דברים ושאלות ובירורי איכון. ב-22:15 דיווח גדוד 79 שהוא ייצב קו “פחות או יותר”. התקפת השריון המצרי נמשכה ומגעים אתו התנהלו גם בטווחים קצרים מאוד – מטרים ספורים. טנקים מועטים התקדמו וחדרו לתוך אזורי העמדות של הגדודים. בשעה 23:43 הודיע מג”ד 184 על טנק טי-55 שנמצא צמוד לכוחו. הטנק הושמד. “כאן 2, טי-54 מטווח אפס בוער, עבור”.[7] נראה שהפוגה מסוימת החלה קרוב לשעה 24:00. הודעה שבאה ממקורות מודיעין בשעה 23:56 בישרה ועודדה את החטיבה שעמדה בפני מצבים קשים: “מרב הסיכויים שדפקנו את מפקדת חטיבה 14 (המשוריינת המצרית) ואת מפקדת 21″.[9] אלא שגם הכוחות המגינים הידלדלו. מג”ד 79 נפצע כאשר הגדוד דילג דרומה, ופונה על גבי טנק לעבר חפ”ק המח”ט. סמוך לשעה 24:00 נותרו בגדוד רק שישה טנקים כשירים.

16 באוקטובר 00:01 – 05:30

גם בהיערכות החדשה, קצת צפונה מציר “שיק”, התגלו בעיות תיאום וזיהוי בין הגדודים 79 ו-184 וכתוצאה מכך אי הוודאות באיתור מדויק של רק”ם שנע באזור, האם הוא של האויב או מכוחותינו. גם הכוח המצרי שהיה ב”אמיר” החל להגיב ופתח באש על גדוד 184 שנמצא מצפונו. התנועה לאחור לא עברה באופן חלק. גדוד 79 הותיר בשטח מספר טנקים בלתי תקינים ופגועים ובהם נפגעים, אך ירי של האויב שיבש את הגישה אליהם. בנוסף היו לגדוד מספר גדול של פצועים ושל אנשי צוות מטנקים פגועים שנשארו במחפורת בשטח המפונה ושהיה צורך לחלצם. בשעה 00:41 דיווח סמג”ד 79 שהוא פגע בטנק האויב ולאחר מכן קיבל רשות להתקדם לעבר הפצועים בשטח ולחלץ אותם. מ”פ ז’ סרן רמי מתן התקדם עם שלושה טנקים שנתקלו בטנקי אויב בטווח קרוב והשמידו אותם, אך גם שני טנקים של הכוח נפגעו. הטנק שנשאר חילץ חלק מהפצועים. למרות התדלדלות מספר הטנקים של הגדוד יצא סרן מתן פעם נוספת עם הטנק שלו ועם נגמ”ש, תוך גילוי גבורה עילאית, והצליח לחלץ את אלה נשארו בשטח.9 בעיית הטיפול בפצועים בחלקה הצפוני של החטיבה לא הסתיים עם חילוצם מהכלים ומהשטח. בתחילה הם טופלו בתאג”דים הגדודיים כשהם שוהים ומצטופפים בנגמ”שי התאג”דים מפני שלא ניתן היה לפנותם עקב הניתוק בצומת “טרטור” – “לכסיקון”. ניסיון להעביר פצועים נכשל ונגמ”ש שניסה לפנות נפגעים נפגע ואנשיו נהרגו. כדי לתגבר את גדוד 79 המדולדל הורה המח”ט לגדס”ר 87 לשלוח פלוגה לגדוד. בגלל טעות נעה הפלוגה לאזור גדוד 184 ובדרכה ספגה אש מדרום, מכיוון “החווה הסינית” והמ”פ נהרג.

ביתר שעות הלילה נערכו הגדודים 79 ו-184 במקומותיהם. המגעים עם האויב לא פסקו אלא שבשעות אלה הם עסקו יותר בחיילי חי”ר שהתרוצצו בשטח ולעתים בטנקים המצרים שהגיחו מהחשכה בטווחים קצרים.
מלבד ההתמודדות בצפון, שנוהלה ישירות על-ידי המח”ט, הופנתה תשומת לבו למציאת פתרון לחסימה בצומת “טרטור” – “לכסיקון” שאמנם היא ניתקה את הקשר בין שני חלקי החטיבה, אך החמור מכל היא הייתה עלולה לפגוע באופן חמור בתכנית הצליחה כשמדובר היה בהעברת גשר הגלילים והדוברות. אף ששליטתו על הכוחות שבחסימה נעשתה ברשתות הקשר – נראה שהיא הייתה פחותה מזו של ניהול הקרב בצפון, שם החפ”ק נמצא צמוד לכוחות.

כאשר כל החטיבה הייתה במגע אש ויחידות שנפגעו עסקו בחילוץ נפגעים, קיבל המח”ט בשעה 00:07  הודעה ש”נפרד” (גדוד נ”ט 582 – כוח “שונרי”) הגיע לאזור מגנן הנ”ט. הגדוד שצורף לחטיבה רק בשעות אחר הצהרים כלל פלוגת חי”ר (שלא הגיעה לכלל פעולה), פלוגת סיור ופלוגת תול”ר והוא נויד על גבי תשעה זחל”מים והשאיר את פלוגת התול”ר כבלימה כלפי דרום ב”לכסיקון” 263. הגדוד נע קדימה ובמשך התנועה התקלקלו שלושה זחל”מים והוא הצטופף בשישה זחל”מים. לגבי החטיבה היה זה הכוח היחידי שטרם היה במגע אש.

שינוי מסוים במצב חל בהערכה של ציר “נחלה”, שלאחר החסימה בצומת “טרטור” – “לכסיקון” נותר  הציר היחידי המקשר בין ציר “לכסיקון” לבין אזור הצליחה. למרות ההיתקלות בציר שיחידה 424 דיווחה עליה, התרשם מג”ד הסיור שהיה באזור שאין בציר אויב משמעותי ועוד בשעה 23:22 הוא הודיע למח”ט: “…ההתרשמות שלנו ש”נחלה” יחסית נקיה”. כמה דקות לאחר מכן הציע המג”ד שיחידה 424 תמשיך בטיהור הציר ומעוזי “מצמד”. הייתה זו ידיעה חשובה לאין ערוך משום שחטיבת חיר”ם 247 הייתה כבר בתנועה לצליחה ובשעה 23:55 דיווח המח”ט …”הוא נמצא במרחק של קילומטר וחצי מלקקן והכוח שעל המים (גדס”ר 87) מדווח שהגדה המערבית שקטה ואפשר להעביר את הצנחנים לשם.[10] ואמנם בשעה 01:20 דווח “שהכוח של דני מט במים”. אף שההישגים של חטיבה 14 היו חלקיים הם אפשרו לבצע את הצעד הראשון של הצליחה – מעבר של כוח חי”ר צולח בציר “נחלה” במרחק של כ-800 מ’ ממגנן הנ”ט, צליחת התעלה והיאחזות בגדה המערבית שלה. כל תכנית הצליחה נשענה בשלב זה על מערכת צירים מצומצמת. ציר “עכביש” ללא ציר “טרטור”, וציר “נחלה” ללא הקטע של ציר “טרטור” מ”לכסיקון” עד “מצמד”.

הייתה זו נקודת אור במערכה הקשה שניהלה החטיבה, שהתגלה בה קושי עיקרי. אף שהמח”ט היה מודע למסעה של חטיבה 247, התיאום הפיזי בשטח, בין חטיבת החיר”ם שנכנסה לאזור הפעולה של החטיבה לבין הכוחות שהיו בשטח, נמצא לוקה. פלוגת הטנקים שליוותה את כוח הצנחנים – פלוגת “חריף” מגדוד 599 של חטיבה 421 – קיבלה הוראה מחטיבה 247 לנוע לכיוון צומת “טרטור” – “לכסיקון” ולאחר מכן לפנות מערבה כדי לתפוס את צומת “טרטור” ולסמן את הציר למעבר גשר הגלילים.[11] תנועת הפלוגה נעשתה ללא תיאום עם חטיבה 14 ועבר זמן עד שהחטיבה איכנה מי הוא כוח הטנקים שחדר לשטחה והובררה מה היא משימתו. בחטיבה 14 ראו בכך הזדמנות להתגבר על מגנן הנ”ט ולנצל את ההצלחה להעברת כוחות צפונה. המח”ט הודיע לגדוד 407 שיצור מגע פיזי עם הפלוגה ויורה למפקדה להיכנס לרשת “מקדח”, אך נראה שהדבר לא נעשה. בשעה 00:44 הודיע המח”ט למג”ד 582 על תכנית הפעולה לאחר שפלוגת “חריף” תעבור את הצומת. “כוח שעובר אותך להיכנס ל”טרטור” – אתה אחר כך בעקבותיו תעלה על “לכסיקון” צפונה עד “שיק” – “לכסיקון.”[12]  לא נוצר קשר בין פלוגת חריף לבין הכוחות בשטח והפלוגה נעה כלפי מגנן הנ”ט ללא ידע מוקדם על הימצאותו. מספר דקות לאחר מכן בשעה 00:57 דיווח מ”פ ב’ מגדוד 407, שמצבה של פלוגת “חריף” גרוע ביותר: “…הכלים שלנו (של “חריף”) חוטפים שם, יורים עליהם בלי הפסקה ויש שם הרבה מאוד כלים פגועים. יורים עליהם “שְׁמֶלים” (סוג של טילים נ”ט) ודופקים אותם בארטילריה משני כיוונים…”[13] מפלוגת “חריף” שמנתה שבעה טנקים נחלצו רק שלושת הטנקים האחרונים. אי תיאום נוסף היה כאשר הזחל”מים שהובילו את הצנחנים למצמד עזבו את המעוז והחלו לנוע מערבה על ציר “טרטור”. מג”ד 87 לא זיהה אותם וסבר שהם עשויים להיות כוח של האויב, הוא היסס אם לפתוח בירי וזהותם נודעה לו רק לאחר בירור עם החטיבה.

ככל שעבר הזמן ויוצב מעין קו בצפון הופנתה תשומת הלב של החטיבה, בהמרצת מפקד האוגדה, לפעול לפתרון הבעיה העיקרית שפיצלה את כוחותיה, בעיה שהייתה חמורה יותר מהבחינה המערכתית בגלל האיום לפגיעה חמורה בהמשך הצליחה. זאת משום שאם האויב, שעד כה לחם כנגד מה שנתפס בעיניו כהתקפה על מערכו, ימשיך לחסום את ציר “טרטור” ויאתר בשעות האור את מעבר אמצעי הצליחה הכבדים ומגנן הנ”ט בצומת (800 מ’ מציר “נחלה”) – הוא יבלום את תנועתם. המאמץ החטיבתי התבסס בשלב זה על מיצוי כוחות החטיבה  הזמינים שהיו באזור.

עוד לפני כן, בשעה 00:09, הורה המח”ט למג”ד 582 לקבל תחת פיקודו את פלוגה ב’ של גדוד 407 (ארבעה טנקים), לפרוץ את מגנן הנ”ט ולפתוח את ציר “טרטור” מזרחה. הכוח החל להתקדם בשעה 01:49 כאשר הטנקים מובילים. בשעה 02:23 דיווח המג”ד כי טנקים עלו על מוקשים והוא עוסק בפינוי פצועים. הפינוי הסתיים בשעה 02:49.

פינוי השטח הביא את המח”ט להפעלת מאמץ נוסף לכיבוש מגנן הנ”ט והוא הורה לגדס”ר 87 לצאת להתקפה והפעם מכיוון מערב למזרח. בשעה 03:05 התחיל הגדוד בהתקדמותו והשמיד שלושה טנקי אויב. הגדוד ספג אש נ”ט ונק”ל מחיילי אויב שהתמקמו בתעלה מצפון לציר “טרטור” ובשעה 04:00 המג”ד נהרג ומ”פ נפצע. הגדוד נחלץ לאחור בסיוע אש ארטילרית, ונע מערבה בחיפוי טנקים ובחסות ערפל לאזור “טרטור” 50.
בשעה 04:00 הורה המח”ט לסמח”ט לקחת תחת פיקודו את פלוגה א’ של גדוד 407 (חמישה טנקים) ולתקוף את מגנן הנ”ט מדרום ובעקבותיו ינוע גדוד 582 ויטהר את המקום. ההתארגנות ארכה זמן רב בגלל הימצאו של הסמח”ט ב”לכסיקון” 263 וקשיי המעבר בציר צפונה. תוך כדי כך החל גדוד 582 לתקוף את הצומת עם טנקים מגדוד 407 ושארית פלוגת “חריף”. בשעה 04:42 דווח על התקדמות תוך התנגדות קלה, אך בשעה 05:11 דיווח המג”ד על התקלות בכוח חי”ר משמעותי. כמה טנקים נפגעו, הגדוד ניסה להתקדם מזרחה בתנועה על גבי זחל”מים אך חלקם נפגע ואנשיהם החלו להתחפר בחול ללא יכולת להיחלץ מהמקום. כוח הסמח”ט שהיה בדרכו לאזור ונשלח אף הוא להתקפה, הצליח לעבור בין הטנקים הפגועים מקרבות קודמים, אך אש שנפתחה עליו פגעה בשלושת הטנקים הראשונים, ההתקפה נעצרה והכוח החל בחילוץ עצמי.

ב-05:18 דיווח מג”ד 582 שהוא תקוע באזור הצומת ויש לו הרבה נפגעים. כאשר התפזר ערפל הבוקר התברר שהגדוד נמצא סמוך למתחם האויב והוא ניצל תעלת מים כמחסה לחיילי הגדוד ולפצועיו.

16 באוקטובר 05:31 – 09:43

לחץ האויב מצפון והבוקר שהפציע, חשפו את נחיתות העמדות של הגדודים 79 ו-184 שהיו בשטח מישורי. שני הגדודים קיבלו פקודה לנוע לסגול 111 (דיונה גבוהה מדרום לציר “שיק”) ולהתארגן במקום. התנועה נערכה בערפל כבד.  מאוחר יותר הורה המח”ט לגדוד 79 לנוע ל”לקקן” להתארגנות תוך עקיפת צומת “טרטור”, וגדוד 184 נשאר בסגול 111.

עד כה נוהלו ההתקפות על צומת “טרטור” על ידי הוראות שהועברו ברשת הקשר. לאחר ייצוב המצב בצפון הגזרה יכול היה המח”ט לפקד מקרוב על הפעולות הנדרשות, אלא שכוחה של החטיבה נשחק מאוד.

האוגדה שהייתה ערה לכוחה המדולדל של החטיבה ולחשיבות חיסול החסימה בצומת, העמידה לפיקודה שני גדודי טנקים מחטיבות אחרות של האוגדה, את גדוד 599 מחטיבה 421 ואת גדוד 409 מחטיבה 600. תוכננה התקפה על צומת “טרטור” ממספר כיוונים: התקפה משולבת של צומת “טרטור” – “לכסיקון” על ידי פלוגה ג’ מגדוד 407 מדרום, וחפ”ק המח”ט עם מספר טנקים מגדס”ר 87 ממערב. ההתקפה החלה בשעה 08:00 לערך. כעשרה טנקי אויב הושמדו וכוחות חי”ר אויב רבים נפגעו עד שהאויב הרים בדים לבנים ונכנע. לפלוגה ג’ נפגעו שני טנקים והיא נשארה ללא תחמושת. עם כיבוש הצומת אושר לה לנוע דרומה להתארגנות. התקיפה המשולבת של פלוגה ג’ מגדוד 407 וכוח המח”ט הניבו פרי. צומת “טרטור” – “לכסיקון” נכבש והציר נפתח בשעה 09:43. התמונה שהתגלתה הייתה קשה מאד.  בשדה הקטל נצפו טנקים פגועים רבים, אך הפקק שהיצֵר את הגישה לאזור הצליחה הוסר.

טנקים פגועים בצומת “טרטור” – “לכסיקון”

משימות הגדודים שצורפו להתקפה היו: גדוד 599 לפריצה מערבה דרך ציר “טרטור”, מ”טרטור” 40 כלפי דרום-מערב, וגדוד 409 לתקיפת אזור סגול 185 מצפון לדרום. בשעה 06:58 נכנס גדוד 599 לפעולה במטרה לאתר אויב באזור סגול 184. הניסיון להרחיב ולטהר את ציר “טרטור” בחלקו המזרחי לא צלח נוכח אש נ”ט חזקה ומכשול על הציר והגדוד נחלץ לכיוון ציר “עכביש”. גדוד 409 תקף את אזור סגול 185 מצפון ודיווח כי הוא סופג אש כבדה של טילים ויש לו נפגעים רבים. ניסיונות נוספים להתקדם בחיפוי ארטילרי לא שינו את המצב ובשעה 09:47 אושר לו לחזור לחטיבה 600.

מפת מהלכי החטיבה בליל 15 – 16 אוקטובר 1973

אבדות החטיבה עד כה היו: 122 חללים, 62 פצועים ונפגעו לה 56 טנקים. התוצאה: מספר הטנקים בגדודים קטן מאוד, צוותים ולוחמים עייפים, פגיעה חמורה בשדרת הפיקוד, מסגרות שהשתבשו וטנקים ורק”ם אחר זקוקים למילוי מחדש של דלק ושל תחמושת. החטיבה הייתה זקוקה להתארגנות. במשך שעות הלילה והבוקר עברה החטיבה לחימה קשה ואכזרית ביותר אך מלבד אי פתיחה שלמה של ציר “טרטור” היא הצליחה לעמוד במשימותיה. אלא שהישגים אלה נקנו במחיר כואב שעשוי היה לפגום ביכולתה להמשיך ולתפקד בעוד האויב ממשיך בלחציו.

בבחינה לאחר מעשה עולה השאלה כיצד הייתה פועלת החטיבה או אולי האם תכנון הצליחה היה שונה מכפי שמתואר לעיל, אם היה ידוע מראש על הימצאות מערכי אויב בציר “טרטור”. במישור הטקטי אין ספק שהנחת המוצא בתכנון החטיבתי על חדירה מהירה והתייצבות בציר “שיק” או “אושה” ולאבטח את אזור הצליחה הייתה עוברת שינוי, וקרוב לוודאי שהקצאת כוחות לתקיפת צומת “טרטור” – “לכסיקון” הייתה מראש חלק מתכנית פעולתה. שאלה מכרעת יותר מתייחסת להשפעה האפשרית של נתון זה על לוח הזמנים לפעולה, על היכולת להגן על אזור הצליחה מצפון, ומכאן על התכנית לצלוח מעבר לתעלת סואץ. במקרה זה היה בידי המתנגדים והספקנים בהצלחתה נימוק חשוב נוסף שאולי היה מכריע בשיקולי הדרג הפיקודי והמטכ”לי. באופן פרדוכסלי דווקא הידיעות הלקויות אודות האויב בצומת ובציר “טרטור” לצד גילוי הלחימה העיקשת של חטיבה 14 – הם שהביאו בסופו של דבר למימוש הצליחה.

הערות

* הנני מכיר תודה לתא”ל מיל’ ד”ר דני אשר ולד”ר לעמירם אזוב שפתחו בפני את החומר הנמצא ברשותם  ואת עבודתם על מצב האויב ועל ניהול המלחמה בפיקוד הדרום בעת מלחמת יום הכיפורים.
1. משה דיין, אבני דרך: אוטוביוגרפיה, כרך שני, עידנים דביר 1982, עמ’ 652.
2. ראיון עם ישראל טל שנערך ביום 28 אוגוסט 2008.
3. בתצלומי האוויר, שנבדקו מדי יום לא אותרו עמדות בצומת “טרטור”. אחרי המלחמה נערכה בדיקת תצ”א מוגדלת ונמצא שב-13 וב-14 באוקטובר נראו שוחות אישיות ועמדות לשלושה טנקים בצומת “טרטור” ועוד עשר עמדות טנקים לאורך ציר “טרטור” למזרח. ראה: סא”ל מיל’ ד”ר אלחנן אורן, תולדות מלחמת יום הכיפורים, דצמבר  2004, עמי 205.
4. אתר חטיבה 14 – www.hativa14.org.il
5. שם, רשת “מקדח”.
6. שם.
7. שם.
8. שם.
9. תיאור מפורט יותר, ראה: אלישיב שמשי “ולא אשוב עד כלותם”, תל-אביב 2005, עמ’ 125 – 139.
10. עמירם אזוב, עמ’ 124.
11. ביטאון שריון גיליון 19מאוקטובר 2003, רס”ן מיל’ אליהו עממי סמ”פ חריף, “פלוגת טנקים “חריף” חובשת כומתה אדומה”, עמ’ 109.
12. אתר חטיבה 14 – www.hativa14.org.il, רשת “מקדח”.
13. שם. דיווח זה מבהיר נקודה שלא הייתה ברורה לחוקרים ביחס לגורלה של פלוגת חריף – מי ירה על הפלוגה?