תיאור לחימת פלוגת “חריף” מגדוד 599/חטיבה 421 אשר הוטל עליה לאבטח את התקדמות חטיבת הצנחנים 247 של דני מט אל ‘חצר הצליחה’ בליל 16-15 באוקטובר 1973, ובתוך כך נתקלה במערך אויב בגזרת לחימת חטיבה 14.

ליל 16-15 לאוקטובר 1973 סימן את תחילת המפנה בחזית הדרום. צה”ל עבר ממגננה להתקפה, הבקיע את המערך המצרי, הקים ראש גשר על תעלת-סואץ וצלח לאפריקה. קרב הבקעה לילי בגזרה צרה, שאופיין בחיכוך בין ידיד לאויב, בין ידיד לידיד. פלוגת טנקים מחטיבה 421, בשם הקוד “חריף”, אשר אבטחה את כוח הצנחנים הצולח, של חטיבה 247, בפיקוד אל”ם דני מט, בתנועתה מערבה לעבר תעלת סואץ, התקדמה לאחר חצות הלילה, ללא תיאום, לאזור שכוחות שכנים נפגעו בו קודם לכן, נתקלה במערך מצרי, באזור צומת “טרטור”-“לכסיקון”, נפגעה קשות וירדה מסד”כ הכוחות הלוחמים.

חלק מקרבות אותו לילה זכו לסקירה בספרים ובמאמרים מקצועיים. סיפורה של פלוגת “חריף” גבה מחיר כבד, אך כשלעצמו, לא היה משמעותי מבחינה מערכתית ומסיבות אלו ואחרות, נדחק, הודחק או שהוזכר בצמצום במסגרת תיאור המערכה לצליחת התעלה. למיטב ידעתי, ניסיון ראשון להביא את סיפורה של הפלוגה נעשה בידי אליהו עממי, סגן מפקד הפלוגה, במאמר “פלוגת ‘חריף’ חובשת כומתה אדומה” [ביטאון שריון, אוקטובר 2003]. חוסר בהירות לגבי סוגיות מסוימות בהפעלת הפלוגה, הוליד במהלך השנים גל ספקולציות בפורומים השונים (הנושא נדון במאמרו של עודד מגידו “זהירות, היסטוריה ברשת” שריון, 2010) שאף זכו לגיבוי מצד ההיסטוריון, ד”ר עמירם אזוב, אשר תיחקר את קרבות אותו לילה (אך בספרו “צליחה”, אין אזכור לאירוע) ואשר לטענתו “סימן שאלה גם עולה לגבי הכוח שבו נתקל כוח ‘חריף’. הכוח בן שבעת הטנקים נתקל בירי בעת שנע מציר “נחלה” ל’טרטור’. על הציר הזה נמצאו בשעה זו כוחות צה”ל בעיקר. ברשת הקשר שרר חוסר ודאות מוחלט לגבי הכוח המתקרב מדרום”..

חלקו הראשון של המאמר מתאר את קורות הפלוגה בליל הקרב בהתבסס על הקלטות-הקשר ועדויות לוחמי הפלוגה כפי שנמסרו בתחקירים שלאחר הפסקת-האש. חלקו השני עוסק בניתוח סוגיות הקשורות לנעלמים בקורות הקרב והתיאומים בין הכוחות.

להורדת הקובץ או לצפייה במסך מלא - לחצו כאן