לא קראו את המפה
האם מפה אחת שלא נלקחה ברצינות עשויה הייתה לשנות את פני מלחמת יום הכיפורים?
סיפורו של רס”ן (מיל’) יקותיאל (קותי) יוסף, קצין פיענוח במפקדת אוגדה 143
פורסם בבטאון מבט מל”מ – גיליון 67 – נובמבר 2013
האם מפה אחת שלא נלקחה ברצינות עשויה הייתה לשנות את פני מלחמת יום הכיפורים?
סיפורו של רס”ן (מיל’) יקותיאל (קותי) יוסף, קצין פיענוח במפקדת אוגדה 143
פורסם בבטאון מבט מל”מ – גיליון 67 – נובמבר 2013
לקותי שלום רב,
קראתי בעניין ובמידה של של הפתעה את מאמרך “לא קראו את המפה” .
הן משום תוכן המפה שחסרים בה אלמנטים חשובים וקריטיים והן משום ההערות במאמר הנלווה לה.
1 – במפה מצוין בדיוק די רב מערך הנ”ט על ציר טרטור.
דבר זה מפתיע ביותר כי הן מח”ט 14 אמנון רשף, הן כל הפיקוד הבכיר של אוגדה 143 והן אנחנו כאנשי הסיור לא ידענו דבר על מערך זה והוא גרם אבידות קשות לאוגדת שרון (אוג’ 143) הן בליל ה-15 לאוקטובר והן במשך היום של ה-16 לחודש והוא שחסם את המסדרון לצליחה. ביחד עם מערך הטילים שהיה מצפון לו והחסר במפתך.
איך זה שמידע זה לא הגיע למפקדי האוגדה?
חמור יותר, אתה “מאשים” את ה”פיקוד” בכך ששלח את הצנחנים למערך זה ללא המידע הנ”ל בעוד שאוגדה 143 עצמה היא זו שספגה אבידות קשות ממערך זה אבל גם לאחר שנלחמה במתחמים אלה במשך לילה ויום, לא דווחה על מקומם וכוחם לאוגדה 162 של ברן וזו הסתמכה על דיווחי אוגדה 143 שזהו רק “פקקון של ציידי טנקים”.
2 – במפה עצמה חסרים שני מערכים חשובים ביותר שהסבו לאוגדה 143 אבידות רבות.
2.1 – הקטע הדרום מערבי של מערך הנ”ט שהיה בין צומת “טרטור”-“לכסיקון” ועד כק”מ מצפון ל”נחלה” ממזרח ל-“לכסיקון”. בדיוק הקטע הזה של המערך המצרי הוא שגרם להיתקלויות ואבידות של יחידות רבות של אוגדה 143 ביניהם גד’ 184 שאיבד בו כמחצית מהטנקים שלו, פל’ “בסין” ו”גלון” של גד’ 407 מחט’ 600 שצורפו לחט’ 14. במחצית הפלוגות יצאו מכלל פעולה. מפקדת גד’ 407 עצמו עם המג”ד שחלק מכוחותיו הושמד שם.
נגמ”ש מגד’ 442 נפגע על ציר “נחלה” וגרם לחסימה די ארוכה של הציר היחידי לצליחת התעלה.
כח סמח”ט חט’ 14 ועוד. זה הרבה מאוד מכוחותינו.
2.2 – מערך טילי סאגר מצפון לציר “טרטור” ששלט הן על ציר “טרטור”, הן על מערך הנ”ט ב”טרטור” והן על ציר “עכביש” ובכך מנע את הבאת הדוברות לצליחה והבאת גשר הגלילים במשך כל יום ה-16 לחודש. טילי הסאגר האלו היוו את הבעיה הקשה במסדרון הצליחה ולאו דווקא מערך הנ”ט אותו ציינת במפתך. מערך טילים זה לא פורסם בין מפקדי אוגדה 143 והוא גרם אבידות רבות הן לאוגדתה 143, הן לאוגדה 162 והן לצנחני 890.
3 – כמו-כן נתקלו במערך שאתה מציין שכאילו היה ידוע לך בצומת “טרטור”-“לכסיקון” אבל לא היה ידוע לכוחות שנתקלו בו: פל’ “חריף” שהישמדה ברובה, פל’ א’ ו-ג’ של גדס”ר 87 בהתקלות שבה נהרג המג”ד יואב ברום.
במערך “טרטור” עצמו הושמדו בליל ה-15 לחודש הגדוד של נתן שונרי ומח’ הטנקים שליוותה אותו בפיקוד גדעון גלעדי לאחר שנשלחו לסייר את ציר “טרטור” מבלי לדעת על המערך שלכאורה היה ידוע לך.
4 – למחרת בבוקר ה-16 לחודש הוכנס לאותו המערךב”טרטור” הגדוד של עמי מורג מחט’ 421 של אוגדה 143 שוב ללא מידע מספיק עליו, אם כי הפעם הוזהר ע”י מח”ט 14 אמנון רשף שיתייעץ עם מג”ד הצנחנים נתן שונרי לפני שיייכנס ל”טרטור”. אלא ששונרי נלחם שם בלילה ולכן לא הכיר את מערך הטילים שחלש על “טרטור” כי הטילים כמעט לא פעלו בלילה. הגדוד של עמי מורג נתקל במערך ה”ידוע” הזה ובמערך הטילים שחלש עליו, סבל אבידות ונאלץ לסגת אל מחוץ למערך דרומה מבלי שידע על הטילים ששלטו עליו. הכיצד נעלם מערך טילים יעיל ואימתני זה ממפתך?
כל אלה היו כוחות של אוגדה 143 שלדבריך ידעה על המערך ב”טרטור”.
5- אתה מציין שהודות למפה זו הורה מפקד האוגדה אריק שרון ש”לא להיכנס למערכי האויב אלא רק לפעול בפאתיהם”. ייתכן שהיתה הוראה כזו אבל במציאות נשלחו הכוחות הבאים של אוגדת שרון אל תוך מערכי האויב:
5.1 – גד’ 79 של עמרם מצנע מאוג’ 143 נשלח הרחק לעומק המערך המצרי ב”מיסורי” עד ציר “אושה” על מנת “לחפש שם גשר מצרי”. הגדוד לא הצליח להגיע ל”אושה” ורק אישורו של המח”ט אמנון רשף לנסיגתו חזרה אל מחוץ למערכי המצרים הצילה חלק מגדוד 79. אבל מחצית מהגדוד הושמדה בפעולה זו אל תוך המערך המצרי ובכך נמנעה למעשה את משימת האוגדה לטהר מסדרון של 4 ק”מ מצפון ל”מצמד” היכן שנערכה הצליחה.
לזכות גד’ 79 יש לציין שהם לחמו בגבורה רבה ולא השאירו אף הרוג או פצוע משלנו בשטח. על כך מגיע למפקדיו ובמיוחד למ”פ רמי מתן צל”ש.
5.2 – גד’ 184 של אוג’ 143 נשלח גם הוא אל תוככי המערך המצרי מצפון למבני החווה הסינית “אמיר”. זו אמנם היתה משימתו והוא ביצע אותה יפה, אבל זה היה בתוך המערך המצרי.
5.3 – מפקדת חט’ 14 בפיקוד אמנון רשף פעלה באיזור “לכסיקון”-שיק” שהיה בתוך מתחם מצרי גדול ועסקה בלחימה נגדו זמן רב.
5.5 – פל’ ב’ של גדס”ר 87 בפיקוד רפי בר-לב נכנסה הרחק לתוך המערך המצרי על ציר “שיק” ועד לתעלה. אמנם המערך בו נתקלה היה בעיקרו מערך לוגיסטי אבל היה גדול והיו בו הרבה טנקים וכוחות חי”ר.
5.6 – גדוד הצנחנים של נתן שונרי בליווי מחלקת טנקים בפיקוד גדעון גלעדי נשלחו הישר לתוך מערך הנ”ט המצוין במפתך מבלי שידעו עליו דבר. כאמור מח’ הטנקים הושמדה כליל וכך גם רוב הגדוד של נתן שונרי.
5.7 – ב-16 לחודש בבוקר נשלח כאמור הגדוד של עמי מורג מאוגדה 143 שוב הישר לתוך מערך הנ”ט ה”ידוע” במפתך מבלי שידע עליו ומבלי שידע על הטילים החולשים עליו ושהסבו לו נזק רב. הגדוד נאלץ לסגת דרומה אל מחוץ למערך ב”טרטור” מבלי לסיים את משימתו, אם כי הצליח לחלץ רבים מצנחני נתן שונרי באופן מקרי למדי.
5.6 – חט’ 600, למעשה רק שני גדודים שלה, אכן ביצעה הטעיה מכיוון מזרח לכיוון “טלוויזיה” ו”מיסורי”, שניהם מערכים מצרים כבדים ואח”כ המשיכה במשימתה לנסות לכבוש את הקטע הדרומי של “מיסורי”. לא ידוע שמשימה זו הוטלה על חט’ 600 “ע”י הפיקוד בניגוד לעמדת שרון” אלא להיפך. לשרון היה חלק בתכנון פעולת הטעיה וניצול ההצלחה אלו של חט’ 600. פעולת ההטעיה הצליחה מעל למשוער וריתקה את המצרים כלפי מזרח בעוד כוחות האוגדה פועלים מדרום וממערב. פעולת כיבוש “מיסורי” הצליחה פחות אבל חט’ 600 בהחלט היתה מתוכננת להיכנס לתוככי המערך המצרי כדי לעזור ביצירת את המסדרון המבוקש והדרוש לצליחה.
ההערות בקשר לאוגדה 162 והפיקוד הן מיותרות לדעתי.
בברכה,
איציק אגם
גדס”ר 87
לאיציק שלום,
לאחר שיחה עם מחבר המאמר, קותי יוסף, איתו נפגשתי ביום חמישי האחרון (29/8), מספר הבהרות שאולי יענו על חלק מהשגותייך –
(1) המאמר נכתב 30 שנה לאחר המלחמה. אין ברשות המחבר מפות, תצ”אות או מסמכים אחרים – וכל המצויין במאמר מתבסס על הזיכרון בלבד. לפיכך, לא הייתי מציע להתייחס אל זיכרונותיו של קותי יוסף כאל עובדות ממש.
(2) כאמור, המפה המקורית לא ברשותו של המחבר ואין הוא מסוגל לשחזר אותה. המפה שצורפה למאמר היא בחירה של העורך הגרפי וכל קשר בינה לבין המפה המקורית, מקרי בהחלט.
(3) ההנחייה “להעסיק מרחוק ולא להיכנס לתוך המערכים” מתייחסת ככל הנראה לתקופה 9-14 לאוקטובר. ב”אבירי-לב” כמובן שלא ניתנה הנחייה שכזו הסותרת את כל הרעיון שבבסיס התוכנית.
(4) אין למחבר שום מושג על מערך מצרי לאורך ציר “טרטור”. לא כל שכן בצומת “טרטור”-“לכסיקון”.
ומספר הערות המתייחסות לסעיף 5 שלך –
(1) גדוד 79 אכן לחם בגבורה רבה ופעולת חילוץ הלוחמים מאיזור “לכסיקון” 252 ראוייה לציון מיוחד. אולם אין צורך להיסחף ולקבוע שהגדוד “לא הותיר הרוגים ופצועים מאחור”. למעשה, רוב הרוגי הגדוד נותרו מאחור ופונו רק בתום המלחמה. לא ניתן לפנות הרוגים מתוך טנקים בוערים כאשר האוייב רוחש מסביב. גם פצועים (לפחות 7) נותרו מאחור מאחר שמיקומם המדוייק לא היה ידוע.
(2) משימתו המקורית של גדוד 184 היתה להבקיע עד ל”סגול” 167 שבמרכז “מיסורי”. בפועל, הגדוד נעצר ונערך לבלימה בפאתי “אמיר” (מצפון) מאחר ונדרשה לו יותר ממחצית השעה כדי להתארגן ולצבור כוח מחדש לאחר ההיתקלות באיזור צומת “טרטור”. עד שחלף הזמן התברר שיש להסיג לאחור גם את גדוד 79 עקב הלחץ הכבד מצפון ולפיכך, גדוד 184 נותר במיקומו, מצפון ל”אמיר”.
(3) תמרון ההטעיה של חטיבה 600 בוצע בפועל ע”י גדוד אחד (גד’ 410). מאחר ולמפקדי הגדוד לא היה מושג איפה הם נמצאים, לא כל שכן למח”ט ומאחר והגדוד לא נתקל בדרכו בטנקי אוייב, לא ניתן להעריך את מידת ההשפעה של תמרון זה על המצרים. עובדתית –
המצרים זיהו שמתפתחת התקפה לאורך “לכסיקון” (מדרום לצפון) כבר בשעה 20:30 והחלו להזרים לציר כוחות טנקים וחי”ר די במהירות. אלו הכוחות שבלמו את מתקפת גדוד 79 והדפו אותו לאחור. אלו הכוחות שתקפו את יח’ חט’ 14 באיזור “שיק” במהלך כל הלילה. כל האמור קצת לא מסתדר עם הקביעה שמהלך ההטעיה של חטיבה 600 הצליח “מעל למשוער”.