ביקורת מאת עפר דרורי על הספר “שלום לאהבה”

“שלום לאהבה”, רמי בר אילן, ענת בר אילן, 2012, 368 עמודים

מי שמע על פלוגה ו’ מגדוד 890?
המענה לשאלה זו מן הסתם היה “אף אחד” אלמלא חייל צעיר ששמו רמי בר אילן שהיה בפלוגה הזו במלחמת יום הכיפורים והחליט לעלות את קורותיה במלחמה בספר מטלטל שהופץ בשנים האחרונות במהדורה מצומצמת ביותר בגלל הצנזורה וסוף סוף שוחרר לפרסום חופשי לציבור.

הספר הזה שסבל מלא מעט חבלי לידה, “זכה” אפילו “להשאלה” מסיבית של סופרת שהיא משוררת מוערכת שהחליטה לשלוח את ידה גם בכתיבת ספר ובחרה בכתיבת ספר ביכורים אשר חלקים רבים ממנו “תואמים” את שלום לאהבה של רמי בר אילן.

רמי בר אילן חייל בפלוגה הצעירה של גדוד 890 מתאר את קורותיה של הפלוגה אשר הופרדה מגדודו של איציק מרדכי מג”ד 890 במלחמה וצוותה לכוח אחר שנקרא “כוח שמוליק” אשר צורף לחטיבת השריון 14 של אמנון רשף. חיילי הפלוגה חוו חוויות מזעזעות כמו חיילים אחרים בסיני בחזית המלחמה המצרית אבל “התמזל” מזלם ואחד החיילים החליט לעלות על הכתב את חוויותיו וחוויות חבריו לפלוגה. הספר אינו קל לקריאה ויש קטעים בו אף קשים לקריאה, יש בהם קטעים שלעניות דעתי לא היו צריכים להיכתב אבל זהו דיון אחר עד כמה חיילים שהיו בקרבות צריכים לתעד כל שבריר אירוע שחוו וראו ועד כמה הוא עושה צדק וחסד אתם ואם חברים שנפלו במהלך הקרבות. משנכתבו הדברים ופורסמו הם מאפשרים למי שלא חווה מלחמה מקרוב או לא היה עד לאירועי מלחמת יום הכיפורים לחוות בצורה בלתי אמצעית את הקרבות, את תחושת המחנק של האירועים, את הפחד והאימה שהם נחלתו של כל לוחם בקוו הראשון וגם את החזרה לחיים בתום המלחמה. אצל חלק מהלוחמים החזרה לחיים אינה בדיוק חזרה לחיים שהכירו לפני המלחמה אלא חזרה לחיים אחרים בהם המציאות של שלושת שבועות המלחמה מתערבבת עם ההווה כאשר כבר לא ברור מה היה, מה הווה ומה יהיה.

רמי בר אילן בדרכו המיוחדת מתאר את האירועים כאילו הם כאן ועכשו, אתה קורא את המשפטים בנשימה אחת ללא הפסקה עד שאתה מרגיש את הדופק מאיץ בעת ריצה בין התעלות לצד תעלת המים המתוקים. את השיגעון האופף אותך עד שלא ברור מה הם ארועי המלחמה, מהם שיגעונות בנשמות החיילים ומהי האמת אם קיימת אחת כזו ברגעי קרב ומלחמה. בר אילן לא מסתפק בחוויות האישיות שלו אלא ביצע גם תחקיר מעמיק במשך שנים בין לוחמי הפלוגה כדי לתת תיאור מלא ומעמיק של חוויות לוחמי הפלוגה כולה.

רמי כאומן בחר לשבץ בספרו צילומים רבים וגם ציורים מעשה ידיו כך שגם הצורה החיצונית של הספר חריגה מכל ספר מלחמתי אחר. אישית אני תמיד מעדיף חוויות אישיות של לוחמים על פני תיאורים של היסטוריונים, הספר של רמי אינו יוצא דופן אף שקטעים בו הם מכה ישירה בבטן ללא התחשבות וללא עדינות, זו כנראה גם היה מהותה של מלחמת יום הכיפורים.
נחזור לשאלה בתחילת הסקירה, מי שמע על פלוגה ו’ מגדוד 890 ? ובכן בזכותו של רמי בר אילן, כולנו.